ארז גורן, ספר לזכרו

הוריו של ארז 27.04.2019 21:20
ארז גורן

ארז גורן


שמי עופרה ואני אחותו של ארז גורן, שהיה סמ"פ של פלוגה ח', ואשר נפגע בראשו ביום הראשון, אור ליומה השני של המלחמה ההיא, ונפטר לאחר חמישה שבועות. הורינו, שנפטרו לאחרונה, הוציאו לאור ספר לזכרו. כתב חברו דוד זיו: קראתי באתר של גדוד 79 את הספר שהמשפחה הוציאה על ארז ומאד התרגשתי. התרגשתי מהאופן בו יכולתי לראות את ארז בעיני שוב מאז שנפרדנו, לשמוע ולחוות מחדש את הקולות, התחושות והמראות של תקופה כה משמעותית בחיי.



לחץ כאן לקריאת הספר


בתגובה לקריאת הספר כתב דוד זיו לעופרה אחותו, ברשותו ועפ"י בקשתה של עורה אני מצרף את תגובתו של דוד זיו:

עופרה שלום

שמי דוד זיו (זיביל) ושרתתי עם אחיך ארז בקורס מפקדי הטנקים בשבטה בשנת 73 בפלוגה ח' בתפקיד מ"מ 2.

קראתי באתר של גדוד 79 את הספר שהמשפחה הוציאה על אחיך ארז ומאד התרגשתי.

התרגשתי מהאופן בו יכולתי לראות את ארז בעיני שוב מאז שנפרדנו, לשמוע ולחוות מחדש את הקולות, התחושות והמראות של תקופה כה משמעותית בחיי.

עתה גם הבנתי דברים בהתנהלותו של ארז כסמ"פ שלא הבנתי אז לפני 46 שנים..........

עם ארז ביליתי כחצי שנה בקורס מט"קים בשנת 1973 הוא כסמ"פ ואני כמ"מ 2.

ארז הגיע למשבצת שלי. היה ברור לי לאחר שהסמ"פ הקודם צלי השתחרר שאני הולך להיות סמ"פ של הפלוגה. כך גם תפקדתי קרוב לחודשיים.

בגייס לא רצו לאשר לקצין צעיר תפקיד בכיר טרם זמנו ולכן הביאו את ארז מהגדודים לתפקיד הסמ"פ של פלוגה ח'.

בתחילה המפגש עם ארז היה קצת טעון היות והרגשתי שבגללו לא קיבלתי את התפקיד המיוחל.

ארז היה בחור שקט ומופנם ולא הרבה להתבלט. יחד עם זאת הוא יצר תחושת שקט ונינוחות והחניכים הרגישו חופשיים לדבר אתו, מה שלא העיזו לעשות איתי עם וייסמן ובהמשך גם עם נמרוד גאון.

וייסמן (קיקל) קיבל אותו כבן משפחה, פנימיון, והטיל עליו משימות שתאמו את אופיו של ארז ויצר איזון בפעילות של הפלוגה.

גם אנו , ארז ואנוכי למדנו עם הזמן לקבל האחד את השני ולייצר שתוף פעולה המבוסס על היתרונות של כל אחד ואחד.

לעומת וייסמן נמרוד היה מוחצן ובוטה ודרש מארז למלא את תפקידו כסמ"פ, לוותר על חלוקת התפקידים שביני לבינו ולקחת יותר אחריות ומעורבות בנעשה בפלוגה.

בעת ההיא כשנמרוד היה המ"פ, כמדומני היה לארז קשה יותר.

קרן האור של ארז הייתה דורית כחולת העין וצחקנית כפי שאני זוכר. בעת שהייתה מגיעה לביקור לא היה אדם מאושר יותר מארז והבחור המופנם היה יוצא מעורו, מספר בדיחות ומצחיק אותנו עד דמעות.

למלחמה יצאנו ביום שישי על גבי מטוסי נורד שהטיסו אותנו לביר תמדה.

בביר תמדה, במחסני החירום, מצאנו טנקים בלתי כשירים והיה עלינו לארגן אותם במהירות האפשרית כדי להיות מוכנים לקרב.

תפקידי בהתארגנות היה לסחוב משאיות תחמושת שהגיעו לשער הבסיס ולתעל אותן לפלוגה. ארז עמל עם החניכים על השלמת הזיווד לטנקים וחימוש הפלוגה.

נמרוד גאון היה כל הלילה בקבוצת פקודות לתרחישי קרב שונים אם יפרצו.

עמלנו כל הלילה בהכנת הפלוגה לקרב ולקראת בוקר שלחנו את חניכי הקמ"ט לתפוס קצת שינה תוך כדי שאנו לוקחים סיכון שמא יגיע האויב הגדול גורודיש ויעניש אותנו על כך שלא ניקינו די את משטחי העבודה.

בשעה 12:00 , בעת שנמרוד היה בסיור בקו, קיבלנו החלטה ארז ואנוכי להוציא את הטנקים שלנו לתיאום כוונות. היה זה יום שבת ושמענו טרוניות מכיוון השלישות והרבנות

אך מכיוון שקיבלנו החלטה להיות מוכנים למלחמה התעלמנו מטרוניות אלו.

בשעה 14:00 הפציצו מטוסי סוחוי ת הבסיס בביר תמדה ואנו עלינו על הטנקים בדרך למיצריי הג'ידי כדי לקיים מארב שמא המצרים יחדרו לסיני ואז נוכל לתפוס אותם ב"שטח הריגה" לפי המונחים הצבאיים.

לאחר זמן מה  בג'ידי הוחלט ע"י מפקדת האוגדה לקדם אותנו לכיוון רפידים.

ברפידים התחלקה הפלוגה ל-3 כוחות לפי המחלקות כדי לצוד כוחות קומנדו מצריים.

נמרוד יצא בראש מחלקה 1 לכיוון אום חשיבה, לאבטח את מפקדת האוגדה, ארז יצא בראש מחלקה 3 לאבטח את שדה התעופה ואנוכי אבטחתי את ציר החת"מ .

לעת ערב כינס אותנו מפקד הגדוד עמרם מצנע לתנועה מנהלתית לעבר טסה.

בטסה קיים עמרם תדריך לקצינים וזו הפעם האחרונה שבה ראיתי את ארז , זללנו מנת קרב, קופסת תירס וכל אחד מאתנו תפס את מקומו בפלוגה. נמרוד מוביל וארז בסוף טור הטנקים מאבטח את השיירה שאף טנק לא ילך לאיבוד.

נענו לכיוון מעוז פורקן ותוך כדי תנועה נקלענו למארב מצרי .במארב הזה נפגע ארז קשות , הטנק של נמרוד נפגע ואני לקחתי את הפיקוד על הפלוגה .

לאחר שחיסלנו את המארב בהתייעצות עם מצנע הנחיתי את הצוות של ארז לנוע לעבר התאג"ד כדי שיקבל טיפול רפואי.

במארב אני גם נפצעתי בידי, אך מכיוון שהמפקדים הבכירים של הפלוגה "הושבתו" המשכתי הלאה. לא להרבה זמן.

בבוקר יום א' 07/10/20119 בעת שהובלתי הסתערות על הרמפות בתעלה נפגעתי שוב והפעם באופן קשה.

נמרוד גאון שחבר לפלוגה שוב הצליח לנתב את הטנק שלי למקום מחסה והצוות שלי הצליח לחלץ אותי משדה הקרב. שעתיים לאחר שנמרוד חילץ אותי הוא נפגע ואיבד את חייו.

ככה הסתיימה לנו תקופה של ילדות, הרפתקאות וחלומות ויצאנו כל אחד מאתנו למלחמה שלאחר המלחמה להתמודד עם פציעות, ושכול של חברים ואחים.

במלחמה זו אבדתי את אחי הבכור שהיה מילואימניק נשוי ואב ל-4 ילדים......

על מסלול השיקום האישי שלי כפצוע קרב, אח שכול שנדרש לטפל בהורים שכולים, באלמנה ובארבעת ילדיה ובעצמו אשמח לשתף אותך בהזדמנות.......

 

שוב תודה על כך שחשפת את אותי לספור חייו של ארז




 




הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה

 הקמת האתר וניהולו ע"י עפר דרורי