גדוד 79 וגדוד 196 – היומיים הראשונים עד לאיחוד הגדודים

רמי מתן ועפר דרורי 21.10.2013 12:54
גדוד 79 וגדוד 196 – היומיים הראשונים עד לאיחוד הגדודים


זהו סיפור היומיים הראשונים למלחמה של גדוד 79 וגדוד 196 עד אשר חברו להיות גדוד אחד - גדוד 79. פורסם במקור ב 6 באוקטובר 2008.



גדוד 79 - ערב המלחמה

גדוד 79 (גדוד "סופה") היה ממוקם ערב המלחמה במחנה הקבע ברפידים. הגדוד כלל שתי פלוגות טנקים ופלוגת חרמ"ש אחת. פלוגות הטנקים היו פלוגה ו' בפיקוד זאב פרל, פלוגה ח' בפיקוד עמוס וינטרוב ופלוגת החרמ"ש, פלוגה י' בפיקוד יחיעם ששון. מפקד הגדוד היה מוני ניצני והסמג"ד היה יעקב יעבץ. הגדוד היה שייך לחטיבה 401.

מספר עפר דרורי מתוך הספר "פלוגה י' בסופה":
"ביום ד' (3.10) הוכרזה כוננות ג' שבעקבותיה בוטלו כל החופשות. המג"ד מוני ניצני, אסף את כל חיילי הגדוד בחדר השק"ם הגדודי וסיפר לנו על התרגיל רחב הממדים שמבצע הצבא המצרי. כמו כן ציין באוזנינו כי הכוננות מוטלת על פי הנחיות הצבא כדי להרתיע את המצרים מפני אפשרות של המשך התרגיל מעבר לתאריך שנקבע עבורו, והפיכתו למבצע "אמיתי" וצליחת התעלה. לאחר שסיים לספר לנו את פרטי התרגיל ויעדיו כולל הערכות המודיעין הרשמיות סיכם את דבריו בהערכה אישית. אני זוכר עד היום את המילים שבהם השתמש מוני "... אני מאמין שזו הולכת להיות מלחמה ולכן אנחנו נערך בהתאם...".

ההנחיה הראשונה שנתן המג"ד הייתה להוציא את כל רק"ם הגדוד מהמחנה ולפרוס אותו בשטח הפתוח הרחק מהמחנה תחת רשתות הסוואה. באותו יום יצאו הפלוגות הלוחמות ממחנה הגדוד, הטנקים והנגמ"שים פוזרו בשטח בחניון יום והוסוו תחת רשתות הסוואה. שגרת היום הייתה די עצלה גם משום ההכנות לקראת הירידה לקו שהייתה מתוכננת ליום א' 7.10.1973 וגם בשל הפיזור שלנו בשטח. באותו יום היה מתוכנן יום ספורט חטיבתי ועד לרגע האחרון לא היה ברור האם הוא יתקיים או יבוטל. בסופו של דבר נלקחו מהפלוגה האנשים אשר השתתפו במקצועות הספורט השונים וייצגו את הגדוד, ואילו שאר החיילים נשארו בגדוד. בלילה חזרנו לישון בביתנים שלנו במחנה, ובאור ראשון למחרת בבוקר הוצאנו שוב את הכלים לשטח באותה תרגולת של היום הקודם".

6.10.1973
ביום הכיפורים ה- 6.10.1973 לקראת השעה 1100 בבוקר נשלחה פלוגה י' לגזרה הצפונית לחבור לגדוד 9 ובפועל נפרדה מהגדוד.
שתי פלוגות הטנקים המקוריות של הגדוד ו' ו- ח' נשלחו לגזרה המרכזית, פלוגה ו' על ציר חביבה לכיוון הפירדאן (מעוז חזיון)  ופלוגה ח' ומפקדת הגדוד על ציר טליסמן לכיוון מעוז פורקן.

מספר המג"ד מוני: "יצאנו מערבה עד לטסה שם קבלנו פקודה במפקדת החטיבה ונענו מערבה, כאשר פלוגה ו' בציר חביבה לכיוון הפירדאן ופלוגה ח' יחד אתי על ציר טליסמן לכיוון פורקן. הגענו לאזור "נוזל" עוד לפני חשיכה כי אני זוכר שעצרנו להרכיב זרקורי קסנון על הטנקים. בדרך נתקלנו במארבי חי"ר רבים.

פלוגה ו' הוכפפה לגדוד 184. מחלקה מפלוגה ו' בפיקוד טפלי נשלחה לדרום הגזרה למשימה באזור החווה הסינית ובפועל הוכפפה לגדוד 184 ונותקה מהפלוגה. שתי הפלוגות נתקלו בסדרת מארבי חי"ר מצריים במהלך התנועה ונפגעו קשה מאוד כבר בלילה הראשון ולמחרתו ביום א'. מ"פ ו' זאב פרל נפצע ביום שבת ה 6.10 בלילה וחילץ עצמו רגלית בסיוע נהג הטנק שלו. שרידי הפלוגה נעו מזרחה לחניון כאשר 3 טנקים בכושר נסיעה גוררים 3 טנקים פגועים. מ"פ ח' עמוס וינטרוב נהרג ביום שבת ה 6.10 בלילה לערך בשעה 2300. במקביל ביום שבת לפני הצהרים  נשלח סמג"ד 79 יעבץ לביר תמדה להביא פלוגת טנקים נוספת מביר תמדה (שהייתה מיועדת להיות פלוגה ז' הפלוגה השלישית של הגדוד), מקום ההתארגנות של גדוד 196 שהיה שייך לחטיבה 460. יעבץ קיבל פלוגה (בפיקוד שמיר אברהם) שהייתה בפועל אלתור של צוותים ולא פלוגה אורגנית שהייתה בגדוד ונע עמה עד לטסה. בטסה קיבל יעבץ הנחיה ממחט 14 אמנון רשף לנוע ככוח עצמאי לכיוון תעוז טלוויזיה. יעבץ עם פלוגה ז' יצר קשר עם מוני בהתקרבו לטלוויזיה אבל לא נוצר קשר פיזי בניהם היות וקיבל משימה עצמאית מהמח"ט לנוע לכיוון תעוז טלויזיה. כך קרה שמג"ד 79 מוני ניצני נלחם בפועל עם פלוגה אחת (ח') כאשר פלוגה ו' הועברה ת"פ גדוד 184 ואילו הפלוגה שהיה אמור לקבל (פלוגה ז' של שמיר) קבלה משימה אחרת. פלוגה י' (חרמ"ש) הועברה עוד לפני תחילת הלחימה ת"פ גדוד 9. יש לציין שגדוד 79 עם הגעתו לטסה בתחילת הלחימה הועבר ת"פ חטיבה 14 (במקור היה הגדוד ת"פ חטיבה 401). שרידי פלוגה ז' (שמיר) ופלוגה ו' (בדש) חברו לגדוד 196.

במוצאי שבת, בערב היום הראשון למלחמה קיבלה חטיבה 14 אחריות על הגזרה המרכזית בתעלה וגדוד 79 הועבר לכפיפות החטיבה. במקביל חטיבה 401 קיבלה אחריות על הגזרה הדרומית. גדוד 52 שהיה שייך לחטיבה 14 והיה ממקום בגזרה הדרומית הוכפף לחטיבה 401 שקיבלה אחריות על גזרה זו.

מספר המג"ד מוני: "יצאנו מערבה עד לטסה שם קבלנו פקודה במפקדת החטיבה ונענו מערבה, כאשר פלוגה ו' בציר חביבה לכיוון הפירדאן ופלוגה ח' יחד אתי על ציר טליסמן לכיוון פורקן. הגענו לאזור "נוזל" עוד לפני חשיכה כי אני זוכר שעצרנו להרכיב זרקורי קסנון על הטנקים. בדרך נתקלנו במארבי חי"ר רבים.

7.10.1973

ביום א' (7.10) בבוקר חבר הכוח של מצנע (גדוד 196) לגדוד 79 ובפועל ניהל אש עם המצרים מצפון לגדוד 79 בחלק הצפוני של רכס "נוזל".

מספר מוני ניצני בשיחה עם עפר דרורי:

"במשך יום א' נהלנו אש מאזור "צידני" מטווח של קילומטר וחצי עם כוח מצרי שהסתער על מעוז "פורקן" ממזרח למערב. אנחנו ירינו על הכוח המצרי מהעורף והצלחנו לשבור את ההתקפה שלהם על "פורקן" פעמיים. בשעה 1600 לערך אני נפצעתי כאשר הפגז האחרון שירינו היה לטווח 1700 מטר. אני זוכר את עצמי שוכב על רצפת הצריח של הטנק. הטען/קשר שלי צחי כהן שהיה הקמב"ץ פינה אותי על גבי הטנק יחד עם נגמ"ש המג"ד שהיה בפיקוד הקש"א עד לטסה. אני זוכר שבני רוזנר התותחן שלי חבש לי את הראש עם תחבושת אישית ופינה אותי לטסה תוך שהוא מכוון את נהג הטנק. בטסה הורידו אותי מהטנק ואני זוכר מסוק ורוטור מסתובב מעלי. לאחר מכן נודע לי שהיה זה המסוק של האלוף ישראל טל אשר פינה אותי עד לבית חולים שדה ברפידים. ברפידים התעוררתי פעם נוספת ואני זוכר את פניו של חובש מילואימניק שטיפל בי. החובש היה מוכר לי היות והיה בעבר סמל מחלקה שלי בגדוד 50.  מרפידים פוניתי במטוס דקוטה לבית חולים בבאר שבע. אני זוכר שבמטוס התעוררתי פעם נוספת וראיתי את ערן דולב שהיה קצין רפואה של הפיקוד. בבית החולים באר שבע התעוררתי במרתף עם אורות ירוקים חזקים מעלי (כנראה חדר ניתוח), אני זוכר שראיתי את הרופאים ושוב חושך. התעוררתי אחרי מספר ימים במיטה בבית החולים במחלקה הנוירוכירוגית כאשר מולי מיכל פלוט שהייתה חיילת בגדוד. בקשתי ממנה שתצלצל לאשתי זוהר. מיכל צלצלה לזוהר ובישרה לה שנפצעתי קשה בראש. זוהר הגיעה עם חברה ומצאה ואתי במיטה כאשר עיני מוצפות שטפי דם. כאן התחילה המלחמה השנייה שלי".
 
חגי תור שהיה סמ"פ  בפלוגה ו' הגיע למחנה הגדוד ברפידים ביום שבת 6.10 אחר הצהרים. הוא מצא במחנה הגדוד טנק שחזר מסדנא, חגי ציוות לו צוות, חימש וזיווד את הטנק ויצא בנסיעה על הזחלים לכיוון התעלה וחבר למוני המג"ד ביום ראשון (7.10) ב 0900 לערך. חגי הצטרף ללחימה של הגדוד כמ"פ ח' (בפועל החליף חגי את עמוס שנהרג בערב הקודם) ולאחר פציעתו של מוני תפס פיקוד על יתרת הכוח שהיה מורכב משרידי פלוגה ח' וכן טנקים נוספים שהיו במקום (כנראה מגדוד 184). בפועל חגי היה ממלא מקום מג"ד למספר שעות עד לחבריה לגדוד 196 ואז חזר לתפקד כמ"פ ח'.

בפועל בסופו של היום השני למלחמה ה- 7.10 גדוד 79 המקורי נפגע אנושות. פלוגה י' נפגעה קשה ונגרעה ממצבת הכוחות בגזרה הצפונית, ושתי פלוגות הטנקים המקוריות של הגדוד נפגעו קשה ובפועל חדלו מלהתקיים. שרידי פלוגה ו' נשארו ללא מ"פ וצורפו לגדוד 184, ושרידי פלוגה ח' עם טנקים נוספים המשיכו להלחם בפיקוד חגי תור. הפלוגה החדשה שהגיע וכונתה פלוגה ז' והייתה ת"פ הסמג"ד יעבץ גם היא חדלה מלהתקיים לאחר שיעבץ נהרג ושמיר נפצע. ירון פיק תפס פיקוד על שארית הכוח עד למוצאי יום ראשון, כאמור כוח זה לא חבר אל הגדוד אלא נשלח ככוח עצמאי לכיוון התעוז טלויזיה. 
מצנע יחד עם שתי פלוגות טנקים שהיוו את גדוד 196 ללא פלוגת מפקדה, הגיעו לגזרת הלחימה של הגדוד ביום ראשון מוקדם מאוד בבוקר והיו מצפון לגדוד בחלק הצפוני של רכס "נוזל".

גדוד 196 - התארגנות

חטיבה 460 (חטיבת בית הספר לשריון) כללה את גדוד 198 שהיה גדוד קמ"ט (קורס מפקדי טנקים) וכלל 4 פלוגות, שתי פלוגות טנקי שוט (כ' ו- ל') ושתי פלוגות טנקי מג"ח (ז' ו- ח'). גדוד 196 היה גדוד קק"ש (קורס קציני שריון) וכלל 2 פלוגות, פלוגת מג"ח ופלוגת שוט. מפקד גדוד 196 היה עמרם מצנע והסמג"ד היה נתן בן ארי.

החטיבה הוקפצה לסיני ביום שישי בערב. ערב ההקפצה, בשבטה,  בוצע שיבוץ מחדש של הגדודים כאשר הגדודים אורגנו מחדש לפי סוג הטנקים. גדוד 198 קיבל את פלוגת השוט מגדוד 196 ואילו גדוד 196 קיבל את שתי פלוגות הקמ"ט / מג"ח של גדוד 198 בנוסף צוותו 3 פלוגות נוספות לטנקים שהיו במקום מאנשי תח"ש, ביסל"ש, בה"ד 1 ואנשים שלא היו משובצים באותו הזמן כך שבסופה של התארגנות היו לגדוד 196 שש פלוגות מג"ח עפ"י הפירוט: פלוגת מג"ח מקורית של גדוד 196 (קק"ש) בפיקוד שאשא, פלוגת מג"ח מגדוד 198 - פלוגה ז' בפיקוד רמי מתן, פלוגת מג"ח מגדוד 198 - פלוגה ח' בפיקוד נמרוד גאון ושלוש פלוגות חדשות בפיקוד אריה וויסמן, שמיר אברהם (מבה"ד 1 ונוספים) ומשה בדש (מדריכים ונוספים).

6.10.1973

בגלל גודלו של גדוד 196 (6 פלוגות) מחד וחוסר כוחות בגדודים הסדירים בסיני מאידך, הוחלט באוגדה שגדוד 196 יעביר את פלוגת הקק"ש ואת הפלוגה של וויסמן ללפידות והכוח נקרא "כוח לפידות". כמו כן פלוגת בדש הועברה לתגבור גדוד 184 ופלוגת שמיר לתגבור גדוד 79.

ההתארגנות של גדוד 196 הייתה בימ"ח בביר תמדה וההתארגנות של גדוד 198 הייתה ברפידים. גדוד 196 העביר כאמור פלוגה אחת לגדוד 79 בפיקוד שמיר (שמרלינג) אברהם ופלוגה שנייה לגדוד 184 בפיקוד משה בדש. בנוסף העביר הגדוד 2 פלוגות (הפלוגה של שאשא והפלוגה של אריה וייסמן) תחת פיקוד לפידות (שהיה מג"ד לשעבר של גדוד 196 ללא גדוד) כבסיס לגדוד חדש.

ביציאה מביר תמדה הגדוד של לפידות כונה "כוח לפידות" והגדוד של עמרם מצנע נקרא גדוד 196. הגדוד כלל כאמור 2 פלוגות, פלוגת הקמ"ט ז' של רמי מתן ופלוגת הקמ"ט ח' של נמרוד גאון. הגדוד הגיע עם פלוגת מפקדה בהרכב חסר והסמג"ד הגיע סמוך לפרוץ המלחמה. הגדוד התארגן והכין את הטנקים ללחימה והמ"פים יצאו לסיור בגזרה המרכזית של התעלה. באמצע הסיור הוחזרו המפקדים לגדוד.

בשעה 1400 החלה המלחמה בתקיפת מטוסים מצריים את בסיס ביר תמדה, ההתקפה כשלה אבל מפקדי הגדוד הבינו שזו מלחמה. הגדוד היה עדיין ת"פ 460 והמשימה הראשונה שלו הייתה לאבטח את מרחב רפידים - ביר תמדה, ולוודא שמיצרי הגידי והמיתלה פתוחים. פל' ז' קיבלה את משימת המעברים ופל ח' את משימת האבטחה.

 

בשעה 1600 עם גמר ביצוע המשימות התכנס הגדוד לרפידים ומשם לכיוון טסה והגיע בחצות לטסה לקבלת משימה ונתונים מודיעיניים. עם הגעת גדוד 196 לטסה הוא עבר ת"פ חטיבה 14. התמונה הייתה מאד לא ברורה וההסבר שניתן הוא שהמצרים צלחו במספר מקומות ועל הגדוד לבלום אותם ולסייע לגדודים הסדירים.

 

המשימה כפי שהוכתבה הייתה ברורה ופשוטה לנוע על ציר טליסמן מערבה ולפנות צפונה בחזיזית עד חזיזית 25-26-27 ולבלום אויב מצרי. הגדוד נע בשדרה  לכיוון מערב, בטליסמן 34 ליד "ציונה" נתקל הגדוד במארב קומנדו מדרום שפתח עליו באש נ"ט ומקלעים. הגדוד עם שתי הפלוגות הסתער שמאלה והשמיד את המארב. האויב פגע בשלושה טנקים טנק מג"ד, מ"פ ח', וסמ"פ ח'. טנק 3 מפלוגה ז' אבד והגיע מאוחר יותר לאזור התעלה שם הוא נפגע שלושה מאנשי הצוות נהרגו ואחד נפל בשבי.

 

לאחר השמדת האויב המשיך הגדוד במשימה המקורית אך בגלל טעות בניווט לא פנה צפונה בחזיזית אלא המשיך מערבה, חצה את כביש התעלה והגיע עד קרוב למעוזים. תוך כדי תנועתו חצה הגדוד חניון טנקים מצרי ומתוך ההלם ההדדי לא נוצר מגע רציני והכוח המצרי לא הושמד.

 

פלוגה ח' שהייתה דרומית יותר איבדה שני טנקים של שולמן ושל זיביל ולאחר שאיבדה את טנק הסמ"פ ארז גורן במארב הלילי נשארה בסד"כ מצומצם עם שחר.

 

פלוגה ז' חסרה בשלב הזה את טנק 3 של יאיר שחק ויתר הכוח נשאר שלם. הגדוד תיקן את טעותו ועם שחר התייצב מצפון לנוזל במתחם זנגביל.

 

7.10.1973

 

עם בוקר החלו קרבות בלימה קשים, טנקים של הפלוגות השמידו כוחות שריון מצריים בטווחים ארוכים והמצרים המשיכו לתקוף ולאגף מדרום את הגדוד.  הגדוד החל לספוג אבידות בטנקים ובלוחמים. מחלקה 2 מפלוגה ז' נפגעה ויצאה מכלל פעולה מ"פ ח' נמרוד גאון נהרג והטנקים שנותרו מפלוגתו עברו לפלוגה ז' ולמעשה הגדוד נשאר עם פלוגה מצומצמת אחת וחפ"ק מג"ד.

 

לקראת אחרי הצהרים פלוגה ז' עם הסמג"ד התקדמה מערבה לכיוון פורקן כדי לזהות כוחות צולחים אך מכיוון שהטנקים היו ללא תחמושת מה שנותר היה לצפות ולחכות לתחמושת.

 

בשעה 1415 לערך נפצע מג"ד 79 מוני ניצני ופונה לאחור. מ"פ ח' סגן חגי תור  שהגיע ביום א' 7.10 פיקד על יתרת הכוח של 79 ומיד לאחר מכן הועברו כל הכוחות של 79 תחת פיקודו של גדוד 196. בשלב הזה ביום א' אחרי הצהריים הגדוד המאוחד היה פרוס בנוזל ומדרומה לו ובלם את המצרים. עם לילה נכנס הגדוד לחניון לילה באזור נוזל .

הגדוד של עמרם מצנע היה פעיל תחת השם גדוד 196 עד ל 7.10.1973 בלילה וקלט לתוכו את מי שנשאר מגדוד 79. בשעת לילה מאוחרת החליט אמנון רשף לאחד את לוחמי גדוד 79 לגדוד 196 ולכנות את הגדוד שבפיקוד עמרם מצנע גדוד 79. באותו הזמן לערך כוח לפידות הפך לגדוד 196. איחוד הגדודים התבצע בפועל ב- 8.10 .

הפירוט שניתן כאן נועד להבהיר את אי הסדר שנוצר לאורך השנים בשיוך של הלוחמים לגדודים שהוזכרו. מטרת אמנון רשף בהחלטתו לקרוא לגדוד החדש גדוד 79, הייתה לשמור על מורשת הקרב של גדוד 79 היות וכמסגרת גדודית הוא התפרק לאחר שני ימי לחימה בגלל האבידות הכבדות בעיקר בדרג הפיקודי של הגדוד והפלוגות. שתי הפלוגות האורגניות של 196 שהיו מעתה  לגדוד 79 בתוספת הלוחמים שנשארו מהגדוד המקורי, היו פלוגה ז' בפיקוד רמי מתן ופלוגה ח' בפיקוד ישראל בן ארי. במהלך המלחמה תפקד גדוד 79 עם מספר פלוגות שהשתנו לאורך המלחמה:

פלוגה ו' (6.10) בפיקוד זאב פרל

פלוגה ח' (6-7.10) בפיקוד עמוס וינטרוב ז"ל וחגי תור ז"ל

פלוגה י' (6.10) בפיקוד יחיעם ששון

פלוגה ז' (6.10) בפיקוד אברהם שמיר וירון פיק

פלוגה ז' לאורך כל המלחמה בפיקוד רמי מתן

פלוגה ח' לאורך כל המלחמה בפיקוד מספר מפ"ים שהחליפו אחד את חברו בעקבות היפגעות: נמרוד גאון ז"ל (6-7.10),  חגי תור ז"ל (7-9.10), ישראל בן ארי ז"ל (9-15.10) ויאיר ליטביץ (6-24.10) שהגיע מגדוד הסיור 87.

פלוגה י' (טנקים) בפיקוד יובל נריה (מה- 9.10 עד 15.10) בין התאריכים 16-18.10 היה יובל סמ"פ ז')

ופלוגה א' (אות קריאה בקשר "אהבה") בפיקוד אהוד גרוס (17.10 עד 24.10) שהגיע מחטיבה 600.

בסופו של היום השני למלחמה, יום א' ה-7.10 תמונת המצב בגדוד 79 המקורי הייתה כזו:
הכוחות שנותרו מפלוגה ח' (כ- 6 טנקים) בפיקוד חגי תור ניהלו אש עם המצרים מאזור "צידני". המג"ד מוני ניצני נפצע קשה ופונה ב- 7.10, בנוסף מרבית קציני הגדוד המקורי נפגעו ובפועל המסגרת הגדודית של 79 חדלה מלהתקיים. כאמור בשעת הלילה של ה 7.10 נבנה גדוד 79 מחדש. המג"ד עמרם מצנע, הסמג"ד נתן בן ארי, מ"פ ז' רמי מתן ומ"פ ח' חגי תור.

כדי לא ליצור הפרדה מלאכותית ולשמור על זכרם של הנופלים מעתה והלאה התייחסות לאנשי גדוד 79 תכלול את הלוחמים שהיו בגדוד 79 חטיבה 401 ביום שבת פרוץ המלחמה (6.10.1973), את אנשי גדוד 196 חטיבה 460 אשר יצאו מביר-תמדה מערבה עד לרכס נוזל ונלחמו עליו מה- 6.10 ועד 7.10 בלילה ואת אנשי גדוד 79 חטיבה 14 המחודש שנוצר ב- 7.10 בלילה עד לסוף המלחמה.



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה

 הקמת האתר וניהולו ע"י עפר דרורי