דברי הספד של יחיעם ששון באזכרה למוני ניצני, אוקטובר 2015

תלמה יקרה , בני משפחה , חברים , חברים לנשק , מפקדים ופקודים

שלושים ותשע  שנים  ועוד שלוש – כמו המועדים האלה משרטטים גבולות גזרה שמחברים את פציעתו של גיבור ישראל , מפקד גדוד 79 סא"ל מוני ניצני בקרבות הבלימה  במלחמת יום הכיפורים , את מאבקו בפציעה הקשה , תוך גיוס כל כוחותיו הפיזיים והנפשיים במשך שלושים ותשע  שנה  ועד לכתו מאתנו לפני שלוש שנים.

מוני ניצני  כצנחן בעל עיטור הגבורה ממלחמת קדש ב 1956 , כמג"ד טנקים בעל עיטור המופת במלחמת יום הכיפורים קיבל את הכבוד וההערכה של גיבור מלחמה במלוא מובן המילה והובא לקבורה , פה , בחלקה הצבאית של הר הרצל.

היום , בטרם נצא למפגש הלוחמים והמשפחות השכולות של  גדוד 79 באתר הזיכרון בלטרון התאספנו ובאנו לכאן, לטכס האזכרה של מפקדינו במלחמת יום הכיפורים .

רבות סופר על הקרבות של מפקדי ולוחמי גדוד 79 שדהרו  ביום הכיפורים הנורא ההוא , על מרכבות הפלדה וסגסוגת האלומיניום , ממחנה הקבע ברפידים אל גדות התעלה , לבלום  בגופם את נחשולי האויב המצרי שאיימו לנוע לתוך סיני ולחלץ ולהציל   מתוך התופת את לוחמי החי"ר הנצורים במעוזי התעלה .

כמפקדים ולוחמים  בגדוד 79  ראינו במפקדנו סא"ל מוני ניצני דמות מופת של מפקד נחוש  , נוסך  ביטחון ועז נפש אשר ידע לראות בבהירות ובחדות ,מבעד לערפל הסמיך של חוסר הודאות .

יכולת הניתוח , הבנת והכרת השטח , התבונה האישית והניסיון הקרבי המבצעי של מוני הביאו אותו כבר מספר ימים לפני יום הכיפורים למסקנה החד משמעית – המצרים בדרך למלחמה .

מסקנה שלא התקבלה על ידי  מרבית דרגי הפיקוד בצה"ל אשר אותו ערפל כבד של חוסר ודאות טשטש את ראייתם .

אנחנו שהינו שם , יכולים רק   לחשוב ולהעריך איך היו נראים פני המלחמה ההיא אם דעתו של מוני הייתה מתקבלת  והיינו נערכים ומתוגברים   מראש על פי תכנית  "שובך יונים" . 

פציעתו הקשה של מוני ניצני  בקרבות הבלימה בסיני  קטעה באכזריות  מסלול קרבי של מפקד מצטיין מזן נדיר , שהיה עתיד , ללא כל ספק , להיות אחד ממפקדי השדה הבכירים והמובילים של צה"ל .

מתוך זיכרון רחוק אבל ברור - כשהיינו בתוך  התופת  , בקרבות הקשים מנשוא כאשר פעם אחר פעם   הסתערנו לתוך האש והמוות – הייתה זו דמותו  ומנהיגותו של  המג"ד סא"ל מוני ניצני ז"ל שהעניקו את הכוח,  המוטיבציה והאומץ לעשות זאת . כמעט בכל רגע נתון הייתה לי תחושה עזה שמוני מביט בנו . בוחן אותנו במבטו  האבהי והקשוח .

ומתוך שירו של  המשורר נתן יהונתן אני רוצה לקרוא כמה שורות :

איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא 
אשר היה כערבות הבוכיות. 

ובנופלו בבוקר לא עבות אחד על אדמתו, 
יקנו לו אחוזת עולם, 
ליד אמות המים השקטות. 
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא 
אשר היה כערבות הבוכיות. 
וכמו מבצר עתיק היה בסוף הדרך. 

בימים קשים אלה כאשר אנו בעיצומו של מאבק והתמודדות עם הטרור האסלאמי הזורע רצח  והמנסה לפגוע  בתחושת הביטחון של אזרחי ישראל , אנו חשים ביתר שאת את חסרונם  של מפקדים ומנהיגים העומדים בראש המחנה  - בתבונה , בחכמה ובנחישות חסרת פשרות ותוך מופת של  דוגמא אישית  ואומץ .

מפקדים ומנהיגים יחידי  סגולה שקורצו מהחומר הנדיר  והמיוחד של  מפקדינו סא"ל מוני ניצני ז"ל

מוני – אתה חסר לכולנו .

יהי זכרך ברוך.