ליל הפריצה ל"חווה הסינית"- 15.10.1973, חילוץ פצועים בציר "לקסיקון 251"

טנק ונגמ"ש נתקעים בתוך מחפורת טילים
בתאריך 15.10.1973, בליל הפריצה ל"חווה הסינית", בשעה 21:06 הגדוד נע מאזור "החווה הסינית" (ציר "לקסיקון – שיק") לציר "אושה",פלוגה ז' בפיקודו של רמי מתן,הובילה את הגדוד. טנק 2 ב' בפיקודו של שי ליפשיץ, אשר כלל את התותחן משה הרשקוביץ, הטען-קשר צביקה וולגרין, הנהג ציון סוויסה, נתקע בתוך מחפורת טילים, 50 מטר מזרחית ל"לקסיקון 251".
הנגמ"ש של החוליה הטכנית, שנסע אחרי הטנק, נתקע אף הוא באותה מחפורת. בתוך הנגמ"ש היו אנשי החוליה הטכנית בפיקודו של הרס"פ אלי מחלב, סמל החוליה הטכנית שלמה פרס, המכונאי משה רובינגר, החשמלאי מוריס יעקב, איש החימוש משה אברהם, החובש אהוד מל והנהג עמנואל שאלתיאל. בסך הכול נתקעו במחפורת 11 חיילים. 

הגדוד מגיע לציר "אושה" וחוזר ל"סגול 134"
הגדוד הגיע לציר "אושה" בסביבות 21:30. מאחר שמרביתו של הגדוד נפגע, הוחלט על נסיגה דרומה וייצוב קו צפונית ל"חווה הסינית", באזור "סגול 134".
בסביבות 22:00 הגדוד החל בנסיעה דרומה. באזור "סגול 144" טנק המג"ד עמרם מצנע נפגע, טנק "עשר וחצי" , בפיקודו של יואב שרייבמן, חילץ את המג"ד ונשאר צמוד לתאג"ד ולמח"ט אמנון רשף.
באזור צומת "לקסיקון- שיק", נמצא הטנק של נמרוד הררי, בצוות היו התותחן-אפי קינן, הטען-יעקב זילברמן והנהג גבי קסלר.
באזור "סגול 134", התמקמו ששה טנקים:-טנק הסמג"ד נתן בן ארי,טנק רמי מתן,טנק יפתח יעקב,טנק ירון פיק,טנק אהרון בונה והטנק של זאב מינדז'יגורסקי.

ניסיון החילוץ של אנשי הטנק והנגמ"ש במחפורת
23:37. מ"פ ז', רמי מתן, ביקש מיפתח יעקב ומירון פיק לגשת לטנק ולנגמ"ש שנתקעו במחפורת, באזור "לקסיקון 251", כדי לחלצם. שני הטנקים נעו כקילומטר צפונה מאזור ייצוב הקו, צפונית ל"חווה הסינית" והגיעו לאזור המחפורת. הטנק של ירון פיק התמקם מערבית לכביש התעלה - ציר "לקסיקון" - וחיפה על הטנק של יפתח שניצב כ- 50 מטר ממנו. הטנק של יפתח התקרב לשני הכלים שהיו במחפורת. בטנק של יפתח יעקב היו התותחן שרגא רוזנבאום, הטען-קשר ישראל מרדר והנהג שמואל אוסלנדר. הטנק של יפתח הגיע לאזור הטנק והנגמ"ש שבמחפורת וחילץ משם את 11 הלוחמים - שבעת אנשי צוות החוליה בנגמ"ש וארבעת אנשי צוות הטנק של שי ליפשיץ. בסך הכול נמצאו על הטנק של יפתח 15 לוחמים, בהם הצוות של יפתח. הרס"פ אלי מחלב, סמל החוליה שלמה פרס, המכונאי משה רובינגר והחובש אהוד מל, נכנסו לתוך הטנק ושאר שבעת הלוחמים שחולצו היו על הצריח ועל סיפון הטנק של יפתח. בתום עליית הלוחמים על הטנק, התחיל יפתח בתנועה דרומה ואז הבחין שהטנק של ירון, שחיפה עליו, נפגע מפגז של טנק מצרי סמוך.


תרשים חילוץ הפצועים

הפגיעה בטנק של ירון
"התמקמתי מערבית לציר "לקסיקון 251" בחיפוי על יפתח," משחזר ירון פיק. "יפתח היה כ- 50 מטר מזרחית לי. הטנק עם הפנים לכיוון דרום אבל התותח לכיוון צפון.
"יפתח אסף את החיילים מהנגמ"ש ומהטנק והחל בתנועה דרומה. זיהיתי שני טנקי אויב מסוג T-55, שהגיעו מכיוון צפון-מערב, ומטווח קצר יריתי באחד והשמדתי אותו. בזמן שכיוונתי לשני, היתה לי תקלה בצידוד ההידראולי ולא יכולתי לצודד לכיוון שלו. התחלתי לצודד במהירות לכיוון הטנק המצרי באמצעות הצידוד הידני. יריתי עליו במקלע המפקד כדי לפגוע במכלי הדלק שלו ולהדליק אותו, אבל הטנק המצרי הקדים אותנו ופגע בנו בתובה ממרחק של כ-50 מטר. "הטנק המצרי ירה עוד פגז. הפגז חדר את הצריח מצד שמאל, מצד הטען-קשר והמשיך בפגיעתו גם לאזור הנהג. הטען-קשר ירון גבעתי והנהג יוסף והבה נהרגו, אני עפתי מהצריח. הטנק החל לבעור. "חזרתי לטנק וניסיתי לפתוח את מכסה תא הנהג, אך ללא הצלחה, כי הוא היה רותח. ראיתי שאין תגובה מאזור הנהג, אז עליתי חזרה לצריח. הוא היה אפוף עשן ולהבות. נחום פפר התחיל לצאת בזחילה מתוך הצריח, כשהוא פצוע מכוויות ורסיסים. אני הייתי פגוע מכוויות ורסיסים בצד השמאלי של הגוף שלי.  "יצאנו משם עם כובע קשר וללא נשק. החזקתי את נחום בידי וביד השנייה נופפתי. נזכרתי בתדריך של מצנע שאמר 'כל מי שנע רגלית, תירו עליו.' חששתי שכוחותינו יפגעו בנו. "הלכנו דרומה, חיפשתי כלים ישראליים. הגעתי לנגמ"ש. בהמשך הגענו לתאג"ד ב'לקקן'. משם פוניתי לבית חולים הדסה בירושלים."
 
הפגיעה בטנק של יפתח יעקב
הטנק של יפתח החל לנוע לכיוון הטנק של ירון פיק כדי לחלץ עוד פצועים. בשלב זה, כשיפתח התקרב לטנק של ירון פיק, הטנק של יפתח נפגע מפגז שירה הטנק המצרי שפגע לפני כן בטנק של ירון פיק. הטנק של יפתח נפגע בצדו הימני של הצריח ובאזור עמדת התותחן.
רמי, המ"פ, זיהה ושמע את הפגיעות בטנקים באזור "לקסיקון 251". הוא שיער שהטנקים של יפתח יעקב וירון פיק נפגעו. רמי קרא ליפתח ולירון, אך לא היה מענה. רמי הבין שיפתח וירון נפגעו וביקש מהסמג"ד לצאת לחלץ את הפצועים. הסמג"ד ביקש מרמי להישאר בינתיים בהגנה היקפית.
"אמרתי לעצמי, 'כל תכלית חייך וכל תכלית היותך מ"פ מתמצה בזה שאתה חייב לחלץ את החיילים האלה, הכול קשה ומפחיד, אבל חובה לפנות את הנפגעים,'" מספר רמי מתן.
רמי חזר וביקש מהסמג"ד לצאת לחלץ את הנפגעים. הסמג"ד אישר לו לנוע צפונה לחלץ אותם. רמי יצא לאזור פגיעת הטנקים. כשהגיע למקום ירו לעברו. הוא הצליח להעמיס על הטנק מספר פצועים ונחלץ במהירות מהמקום. רמי הגיע ל"סגול 134" עם חיילים שפונו ונפגעים. רמי התארגן ויצא שוב, הפעם עם הטנק של זאב מינדז'יגורסקי. השניים התחילו לנוע צפונה כדי לחלץ את הנפגעים.
23:58. המג"ד דיווח למח"ט: "יש לי ארבעה תקינים בלבד, שלחתי יחידת משנה שתפנה את האנשים על הכביש."
בשלב זה הטנקים של רמי מתן ושל זאב מינדז'יגורסקי יצאו לדרך. בטנק של מינדז'יגורסקי היינו אני, הטען-קשר רמי גולן והנהג אלון הלר. בטנק של רמי היו התותחן קובי לפיד, הטען-קשר משה מזרחי והנהג ישעיהו ושדי.

מצב הנפגעים בטנק של יפתח יעקב
תמונת המצב של הנפגעים בטנק היתה כדלקמן:
1) אלי מחלב - נהרג במקום בתוך הצריח. קביעה זו מתבססת על שיחתי עם אחותו, עדנה רווח. לדבריה, אחרי המלחמה אותרה גופתו של אלי מחלַב בתוך הטנק של יפתח וכן נמצאה בו הדסקית שלו - עדות לכך שאלי נהרג בזמן שהותו בטנק.
2) ציון סוויסה מהטנק של שי ליפשיץ,נהרג בהיותו על הטנק של יפתח.
3) יפתח יעקב - מפקד הטנק נפגע בכל חלקי גופו. הפגיעה בידו הימנית, במותניים ובחזה היתה קשה,  ועקב כך נפל לתוך הצריח, על התותחן שרגא רוזנבאום.
4) שרגא רוזנבאום - תותחן הטנק נפגע בידו.
5) משה רובינגר - נפל מעוצמת הפגיעה על הטען-קשר ישראל מרדר.
6) אהוד מל - יצא מהטנק פצוע בראשו.
שאר אנשי הטנק והנגמ"ש יכלו לחלץ את עצמם עצמאית. חלק מהם עפו מהטנק מעוצמת הפגיעה.

מפת אזור החילוץ

הנפגעים מתפנים לאזור השוחות הקרובות לטנק
1) שרגא רוזנבאום ניסה לחלץ את עצמו, אך יפתח יעקב נפל עליו וחסם לו את היציאה מהטנק דרך פתח המפקד. שרגא הדף את יפתח מתוך הצריח אל הגג, ולאחר מכן חילץ את עצמו לאחת השוחות הסמוכות לאזור הטנק (להלן שוחה א'). 2)ישראל מרדר, הטען-קשר, שנפגע גם הוא, הבחין ברובינגר המכונאי נופל עליו. ישראל הדף את רובינגר דרך פתח הטען-קשר לגג הצריח, חילץ את עצמו והגיע לאחת השוחות בסמוך לטנק (להלן שוחה ב'). 3)שמואל אוסלנדר, הנהג, יצא מהטנק וחילץ את עצמו לשוחה ב'.  4)משה רובינגר חילץ את עצמו והסתתר מתחת לטנק של יפתח. 5)אהוד מל, החובש, שנפגע בראשו, חילץ את עצמו לשוחה ב' יחד עם אוסלנדר ומרדר. 6)פרס, סמל החוליה, התפנה לשוחה א' עם שרגא רוזנבאום. 7)צביקה וולגרין חילץ את עצמו מהטנק. הוא הבחין בטנק המצרי שפגע בטנק של יפתח, חשב שמדובר בטנק ישראלי ורץ לעברו. הטנק המצרי ירה לכיוונו של צביקה צרורות ממקלעים. צביקה שב על עקבותיו ומצא מחסה בשוחה א', יחד עם שלמה פרס ושרגא רוזנבאום. 8)מוריס, החשמלאי, חילץ את עצמו מהטנק ונשאר צמוד אליו. לסיכום:
באזור הטנק - אלי מחלב הרוג בתוך הכלי,ציון סוויסה הרוג מחוץ לטנק, יפתח פצוע על הטנק,
   רובינגר מסתתר מתחת לטנק, מוריס החשמלאי צמוד לטנק הפגוע
     בשוחה א' -  שרגא רוזנבאום, שלמה פרס וצביקה וולגרין בשוחה ב' -  שמואל אוסלנדר, ישראל מרדר ואהוד מל כל השאר - ארבעה לוחמים מפוזרים בשטח

פינוי יפתח יעקב מאזור הטנק לשוחה
בינתיים, יפתח יעקב הפצוע גילגל את עצמו מגג הצריח לאזור תא הנהג והמשיך בניסיונות לחלץ את עצמו מהטנק.
הנהג, שמואל אוסלנדר, הבחין בדמותו של יפתח מעל תא הנהג. אוסלנדר התקרב לטנק וראה כי הוא נוסע לאחור ללא נהג. אוסלנדר עלה על הטנק, נכנס לתא הנהג, עצר את הטנק, יצא ממנו ונעמד על הקרקע בחזיתו. בשלב זה הטנק המצרי שפגע קודם לכן בטנק של יפתח ירה עליו פגז נוסף. מפגיעה זו עף אוסלנדר מאזור הטנק ויפתח עף מאזור תא הנהג אל הקרקע בחזית הכלי המשוריין. אוסלנדר חזר לאזור הטנק, פגש את מוריס החשמלאי ואז נפתחה לעברם אש מקלעים מהטנק המצרי. אוסלנדר ומוריס עברו במהירות לצד הנגדי של הטנק ותפסו מחסה. הטנק המצרי התחיל לנוע כדי לאתר את אוסלנדר ומוריס. אוסלנדר הרחיק את מוריס לעבר השוחה של שרגא רוזנבאום (שוחה א'), ניגש ליפתח יעקב שהיה בחזית הטנק והתחיל לגרור אותו מאזור הטנק שהחל לבעור כתוצאה מהפגיעה השנייה בו. מרדר, ששכב בשוחה ב' יחד עם אהוד מל החובש, צעק לעבר אוסלנדר שגרר את יפתח וכיוון אותו בצעקות לתוך השוחה שבה היה. מרדר התחיל לטפל ביפתח וחבש את ידו בתחבושת אישית. כן חבש את ראשו של אהוד מל.
יפתח יעקב מתאר:
"אני והחובש נשארנו בשטח. אמרתי לחובש להזעיק מהר עזרה, כי אחרת לא נצא מפה. מסביב היתה אש תופת ולא היה ברור מי יורה על מי. "החובש הלך וכעבור זמן קצר חזר מבוהל. הסתבר שהוא עלה על טנק מצרי והתחילו לירות לעברו. רק במזל הצליח לחמוק משם, בחסות החשיכה. הזמן עבר ואיבדתי דם רב."
אהוד מל מספר:
"אחרי הפגיעה בטנק, מצאתי את עצמי בתוך שוחה. נפצעתי בראש ובגב ובנוסף היו לי כוויות בגוף. באזור שמסביבנו היו טנקים וכלי רכב רבים שעלו באש. באזור הסמוך לנו היו שוחות רבות ובתוכן עשרות ישראלים ומצרים, מעורבבים זה בזה, חלקם הרוגים, חלקם פצועים. "בהיותי בתוך השוחה ביקש ממני אחד הקצינים שהיה פצוע איתנו בתוכה (יפתח) ללכת לחפש טנק ישראלי שמסתובב באזור, כדי שיוכל לחלץ אותנו. יצאתי מהשוחה. בדרכי הבחנתי באחת השוחות בחייל פצוע עם שבר פתוח ברגל. חשבתי שמדובר בחייל ישראלי והתחלתי לחבוש לו את הרגל. תוך כדי החבישה הבחנתי שהוא מוציא את האקדח שהיה בנרתיקו. הבנתי שמדובר בחייל מצרי. ברחתי מהר מהמקום. החייל המצרי ירה לכיווני ולמזלי הוא החטיא. חזרתי חזרה לשוחה שבה הייתי. אחר כך הגיע טנק שחילץ אותנו מהמקום ובהמשך העביר אותנו לנגמ"ש פינוי."

פינוי פצועים על ידי רמי מתן וזאב מינדז'יגורסקי
הטנקים של המ"פ, רמי מתן, ושל מ"מ 3 מפלוגה ח', סגן זאב מינדז'יגורסקי, התקרבו לטנק הבוער של יפתח והבחינו גם בטנק הבוער של ירון פיק.
הטנק של זאב הבחין בטנק המצרי שפגע בטנקים של יפתח וירון פיק. אני יריתי ופגעתי בטנק המצרי והשמדתי אותו מטווח של כ-50 מטר. הטנק של זאב התקרב והבחין בדמות של חייל (ישראל מרדר). מחשש כי מדובר בחייל מצרי, צודד זאב לעבר הדמות את התותח, במטרה לירות בה. ישראל מרדר נופף בידו, כדי שלא יירו עליו. זאב הבחין שמדובר בחייל ישראלי ואמר לו לעלות לתוך הטנק שלנו. "בשלב מסוים הבחנתי בטנק מתקרב. בתחילה לא זיהיתי של מי הוא," מתאר מרדר. "כשהוא התקרב אלינו זיהיתי שזה טנק מכוחותינו. לא חשבתי הרבה, התרוממתי אל מול הטנק ונופפתי בידי. ראיתי את התותח מצודד אלי וחיכיתי לקבל מנת ירי. למזלי זיהו אותי ולא ירו עלי. "קפצתי על הטנק עם אוסלנדר ואחרים ופינו אותנו לאזור הפלוגה. מתברר שהטנק שפינה אותנו הטנק של זאב מינדז'יגורסקי וברטי אוחיון." ישראל מרדר נכנס לתוך הטנק והתיישב ביני ובין עמדת המפקד. מרדר היה נרגש מאוד ואני התחלתי להרגיעו בתוך הטנק. על הצריח והסיפון היו לוחמים נוספים. הטנק של רמי התקרב גם הוא לעמדת הפצועים וחילץ משם את שרגא רוזנבאום, פרס, מוריס וחיילים נוספים והעביר אותם לנקודת הפינוי. הטנק של רמי וזאב החלו לנוע כקילומטר דרומה לנקודת הפינוי, בתחושה שפינו את כל הלוחמים. אך המצב בשטח היה שונה. "כמעט עלינו על החיילים הפצועים," מתאר קובי לפיד. "התחלנו להעלות את הפצועים על הטנק. מזרחי הטען-קשר עזר להם להיכנס פנימה, נתן להם מים והרגיע אותם.  "החל ירי לעברנו, עזבנו את המקום. לא הצלחנו למצוא את כל הפצועים, לא את ירון וצוותו ולא את יפתח. הצריח היה מלא בפצועים. פצועים נוספים היו על הצריח ועל הסיפון. הורדנו את הפצועים בתאג"ד המאולתר. ד"ר רחמני טיפל בהם בצורה טובה." רובינגר, שמצא מסתור מתחת לטנק של יפתח, נפגע ונהרג בשריפת הטנק וכנראה גם בהתפוצצות התחמושת שהיתה בתוכו. עובדה זו התאמתה עם מציאת גופתו של משה רובינגר מתחת לטנק אחרי המלחמה.

סיכום המצב בשלב זה:
1) אלי מחלב הרוג בתוך הטנק
2)ציון סוויסה הרוג מחוץ לטנק
3) משה רובינגר הרוג מתחת לטנק
4) הפצועים והלוחמים עולים עצמאית לטנקים של רמי מתן וזאב מינדז'יגורסקי ומועברים לנקודת 
        הפינוי. בסך הכול פונו מהשטח 11 חיילים
5) יפתח יעקב נותר פצוע קשה בתוך שוחה
למעשה, פינינו את השטח, וטנקים מצריים נכנסו לאזור שממנו חילצנו את הלוחמים.

פינוי יפתח
"הייתי בתוך השוחה, והבחנתי בטנק שלי בוער," משחזר יפתח יעקב. "חששתי שהוא עומד להתפוצץ בכל רגע ואני אפגע. ראיתי את שני הטנקים שהגיעו וחילצו את כל החיילים. הייתי יחסית רגוע ואמרתי לעצמי שהנה הם כבר יגיעו לחלץ אותי.
כנראה איבדתי את תחושת הזמן ונראה לי שלוקח יותר מדי זמן לחלץ אותי. בדיעבד מתברר שחילצו אותי יחסית מהר מאוד." 
יפתח ממשיך לתאר את תחושותיו ברגעי ההמתנה:  "יצאתי לשטח כדי לחלץ נפגעים. ידעתי שאני מסכן את עצמי. כששכבתי פצוע בשטח, הפחד הגדול שלי היה שהמצרים יגיעו אלי קודם ולא ירצו לקחת אותי בשבי בגלל מצבי הקשה. לא לגמרי הבנתי שאני עלול למות לפני כן מאיבוד דם.  "היה קשה לחלץ אותנו, כל מי שהתקרב טווחו אותו. אני לא יכולתי לזוז, הזמן שעבר נראה כמו נצח. הבנתי שאם אני מאבד את ההכרה, אני נשאר שם. כשכבר הייתי מטושטש, הגיעו לחלץ אותנו."
 בעמדת פינוי הנפגעים באזור "סגול 134", דרומית למקום האירוע, ניגש ישראל מרדר למ"פ, רמי מתן, והודיע לו שיפתח יעקב הושאר בשטח, פצוע קשה, ונמצא באחת השוחות המרוחקת מהטנק הבוער שלו.
רמי מתן הורה לצוות של זאב מינדז'יגורסקי לגשת ולחלץ את יפתח יעקב על פי התיאור הכללי שמסר מרדר. רמי נסע איתנו וחיפה עלינו. הטנק של זאב הגיע לאזור הטנק הבוער של יפתח והתמקם מערבית לו. הטנק שבער האיר את כל השטח.  זאב ביקש ממני ומהטען-קשר רמי גולן לצאת מחוץ לטנק ולחפש את יפתח.
רמי גולן ואני יצאנו מתוך הצריח ונעמדנו מעל הסיפון של הטנק. שנינו הבטנו זה בזה. רמי גולן נשאר על הסיפון ואני קפצתי מהטנק לקרקע. המחזה שנגלה לעיני היה כזה:
הטנק של יפתח בער והאיר את כל השטח, טנקים וכלים רבים נוספים עלו באש, הטנק של ירון פיק בער, נק"ל עם נותבים ירוקים נורה לכל הכיוונים. הדי התפוצצויות של תחמושת בכל השטח ותנועת טנקים בסמוך לטנק הבוער של יפתח.
בשטח מצומצם מאוד נמצאו עשרות רבות של שוחות ובתוכן היו שרועים הרוגים רבים על הקרקע, חלקם ישראלים וחלקם מצרים.חושך מסביב. קולות ירי ופגזים, תחושה שאתה לבד, לבד, לבד, לא מוגן, ללא נשק. המטרה - למצוא מהר ככל האפשר את יפתח, לגרור אותו לטנק ולהסתלק מהמקום במהירות. התחלתי לעבור משוחה לשוחה בהליכה איטית ושפופה.
תוך כדי ההליכה הבחנתי בהרוגים רבים בתוך השוחות. חיילים ישראלים ומצרים שכבו הרוגים זה לצד זה. היה קשה מאוד להבחין ביניהם. שאלתי בלחש "אתה יהודי?" בהנחה שאם ישנו פצוע ישראלי בשטח הוא יבין את המילים וישיב לפנייה בסימן או בדיבור. בשלב הראשון של החיפושים לא היה שום מענה. המשכתי לשאול. בשטח מסביב המשיכו לבעור טנקים ומשאיות, כל הזמן נשמעו הדי התפוצצויות של תחמושת טנקים וירי של נק"ל מסביב.  בהמשך, במרחק כ-50 מטר מהטנק שממנו יצאתי, בתוך אחת השוחות, זיהיתי פצוע ששכב לבדו. פלג גופו העליון בלט מחוץ לשוחה. יד ימינו היתה פגועה קשה מאוד, מרוסקת וחסרה מספר אצבעות. צבע פניו של הפצוע היה שחור מפיח או כוויות. שאלתי באופן אוטומטי: "אתה יהודי?" והתכופפתי לעברו. הפצוע השיב: "כן, אני יהודי, קשה להיות יהודי."
 בשלב זה הבחנתי כי מדובר ביפתח יעקב, שהיה מ"מ בפלוגה ח', הפלוגה השכנה בקמ"ט בשבטה. ראיתי כי מצבו קשה ביותר.
"אתה בסדר?" שאלתי אותו. "עזוב אותי, זה לא יעזור, איפה החובש הזה?" ענה יפתח. "יפתח, אל תדאג, יהיה בסדר," הרגעתי אותו. באותו שלב לא הבנתי למה התכוון יפתח בדבריו על החובש. ואז איבד יפתח את ההכרה. הרמתי את ראשו ופתחתי את רוכסן החילוץ שבגב הסרבל שלו. אחזתי ברצועה והתחלתי לגרור אותו. פלג גופו התחתון התחכך בקרקע. המשכתי לגרור את יפתח בין השוחות. עברתי בין עשרות גופות, חלקן בתוך השוחות וחלקם מחוץ להן. הכול בער והתפוצץ, ברקע נשמעו כל הזמן ירי פגזים ושריקת קליעים. גררתי את יפתח כ-50 מטר עד לטנק הצוות שלי, בפיקודו של זאב. כשהגעתי לטנק, יפתח פקח את עיניו ושוב איבד את ההכרה. ראשו נשמט הצידה. הרמתי את יפתח מהקרקע והעמדתי אותו על רגליו. הצמדתי אותו אל גופי ולטנק. טפחתי קלות על פניו. יפתח פקח את עיניו לרגע ושוב איבד את ההכרה.  סימנתי לרמי גולן להרים את יפתח כלפי מעלה. רמי, שהיה על הסיפון, אחז ברצועת החילוץ של הסרבל, משך את יפתח למעלה והניח אותו על סיפון הטנק. טיפסתי על הטנק ויחד עם רמי גולן ואלון הלר הנחנו את יפתח סמוך לצריח. רמי ואני נכנסו לתוך הטנק ונסענו דרומה, לעמדת הפינוי באזור "סגול 134".
רמי גולן משחזר:
"כשברטי אוחיון התקרב לטנק והרים את יפתח לעברי, אחזתי ברצועת החילוץ בגב הסרבל של יפתח והרמתי אותו כלפי סיפון הטנק. קירבתי אותו לעבר הצריח. נכנסתי לפתח הטען-קשר. במהלך הנסיעה בטנק המשכתי להחזיק את יפתח ברצועת החילוץ של הסרבל, כאשר פלג גופו העליון צמוד לצריח החיצוני ופלג גופו התחתון על הסיפון של הטנק."
 הטנק הגיע ל"סגול 134" ומשם פונה יפתח לתאג"ד.

יפתח יעקב מספר:
"הגעתי לתאג"ד. הניחו אלונקה על הקרקע ושמו אותי עליה. באזור התאג"ד היו פצועים והרוגים. בסמוך היו שלושה נגמ"שים שהיו אמורים לפנות אותנו. כעבור כחצי שעה הודיעו שיש מצרים שנעים מדרום לתאג"ד. אנשי הצוות של הנגמ"שים עלו עליהם במהירות והתחילו לנסוע. אחד הנגמ"שים החל בנסיעה מהירה לכיווני. אני על האלונקה והנגמ"ש עומד לדרוס אותי. מישהו צעק לנגמ"ש. הוא נעצר במרחק של חצי מטר ממני."  יפתח הגיע בטיסה לבית חולים איכילוב. שם התקבלה הודעה שעומדים להגיע שבויים מצרים. אנשי בית החולים חשבו שיפתח הוא אחד מהם, מאחר שפניו היו מפויחות ושרופות, ולכן גם לא מיהרו לטפל בו. בשלב מסוים זיהתה אותו אחת האחיות ואז זכה לטיפול.

סיכום כללי
בתום הפינוי נשארו בגדוד ששה טנקים בלבד: הסמג"ד, רמי מתן, זאב (הטנק שלנו) ,אהרון בונה, טנק "עשר וחצי" והטנק של הררי נמרוד.
בסיפור מיוחד זה היו מעורבים 27 לוחמים:
צוות הנגמ"ש - שבעה לוחמים צוות הטנק של שי ליפשיץ - ארבעה לוחמים צוות הטנק של יפתח יעקב - ארבעה לוחמים  צוות הטנק של ירון פיק - ארבעה לוחמים  צוות הטנק של רמי מתן - ארבעה לוחמים צוות הטנק של זאב מינדז'יגורסקי - ארבעה לוחמים
במבצע חילוץ הפצועים נהרגו חמשה לוחמים:
אלי מחלב, הרס"פ מהנגמ"ש משה רובינגר, המכונאי מהנגמ"ש
ציון סוויסה מהטנק של שי ליפשיץ ירון גבעתי מהטנק של ירון פיק יוסף והבה מהטנק של ירון פיק
החמישה נהרגו ב-16 באוקטובר בשעה 02.00. שאר הלוחמים חולצו.

משיחתי עם עדנה רווח, אחותו של אלי מחלב, נודע לי כי בצירוף מקרים מצמרר, יום הולדתו של אלי מחלב ושעת לידתו זהים לתאריך ושעת מותו.


צילום אזור החילוץ, הסיור לסיני ב-2008. צילום: אלה ליטביץ