ספור הקרב בחווה הסינית של פלוגה ז'

רמי מתן, מ"פ ז' "זיגי" 05.03.2009 06:25
ספור הקרב בחווה הסינית  של פלוגה ז'


ספור הקרב בחווה הסינית של פלוגה ז' - מ"פ רמי מתן



פלוגה ז "זיגי"   במקור "זוגי"    (השינוי נקבע על ידי מטעמים של נוחיות המשתמש) לחמה לכל אורך המלחמה והשתתפה בכל הקרבות המשמעותיים במסגרת גדוד 79/ 196  חטיבה 14. אחד משיאי הלחימה או נכון לומר שיאם של הקרבות היה בפריצה לחווה הסינית.

 החווה הסינית "אמיר" הצירים "טרטור" "לקסיקון" "נחלה" "שיק"  "אושה" היו מתחם מצרי גדול ומבוצר בו נבנו מחפורות, עמדות טנקים, עמדות חי"ר, סוללות טילים ועוד. המשימה של הפלוגה במסגרת הגדוד הייתה:

"כיבוש הגדה המזרחית בגזרתה(תעלת סואץ ציר לקסיקון)עד ציר אושה ואבטחה כלפי צפון, תוך ניסיון לתפס גשר" (באזור ציר אושה ר.מ).

 

ב15 לאוקטובר 1973 היינו בעיצומן של ההכנות למבצע כשאנו חשים באוויר את עצמת האירועים העומדים לפנינו.מצד אחד אני כמ"פ נדרש להפגין מנהיגות ורוח איתנה אל מול חיילי ומצד שני אני יודע שהמשימה הזו תגבה קרבנות רבים ומן הסתם גם את שלי.

 

שעות ספורות לפני היציאה פנה אלי ירון גבעתי שהיה תותחן בטנק של ירון פיק ובקש לשוחח איתי, פנינו הצידה ושם הוא הביע בפני את בקשתו "אנא הבטח לי שאתה מחזיר אותי חי הביתה" . אין לי מילים לתאר את מה שחשתי ופה אני חייב להסביר לקוראים, שלפי תפיסתי היום, הייתי "ילד" בן עשרים ושתיים והוא "ילד" בן עשרים ואני ללא כל ניסיון וידע איך מטפלים בסוגיה שכזו. חיבקתי אותו, ניסיתי להעביר לו את הרגשת הביטחון ביכולתנו ובהצלחתנו ונפרדנו איש איש לטנק שלו. בשעה 0200 לערך באותו לילה ירון גבעתי נהרג.

 

בשעה 1800 לערך יצאנו למבצע בשיירה חטיבתית מרשימה מאד. הגענו לכביש התעלה ובאזור ציר "נחלה" "לקסיקון" היינו הגדוד המוביל כשמ"פ ח' ישראל בן ארי, מצנע המג"ד ואני מובילים.

אני מוצא את עצמי, "אותו ילד בן עשרים ושתיים" מוביל, יחד עם מצנע וישראל שהיו מבוגרים ומנוסים ממני את הגדוד, החטיבה, האוגדה ואת צה"ל כולו במבצע שחייב לשנות את פני המערכה. איזו אחריות כבדה על כתפי.

 

הפלוגה מנתה 6 טנקים ונגמ"ש ש.כ, בדרך טנק 2 של יזהר דקל התנגש עם טנק אחר ונשאר בלילה עם צוותו ב"לקקן", בתנועה צפונה באזור הצירים "טרטור" "שיק" נפגע הטנק של יעקב גירון יעקב נהרג וצוותו פינה אותו לאחור. נשארנו 4 טנקים ונגמ"ש ש.כ.

 

אנו פותחים באש באזור ציר שיק וצפונה ומשמידים כל מה שנמצא, טנקים, חי"ר, משאיות, נ.ט בטווחים קצרים מאד. השטח כולו בוער והמצרים עדיין לא מבינים מה קורה. הגדוד והפלוגה נלחמים כמו מטורפים אך כמות הנפגעים גדלה, מ"פ י יובל נרייה עולה על מוקש בכניסה לחווה הסינית, לא מצליח לחבר לפלוגתו והטנקים שלו מצטרפים לפלוגה שלי ושל ישראל, לא עובר זמן רב וישראל בן ארי מ"פ ח' נהרג ומחולץ על ידי ברטי אוחיון וברוך גאולה. אנו ממשיכים צפונה לכיוון ציר "אושה" ומגיעים עד אליו. בדרך צפונה טנק 2א מהפלוגה שלי יחד עם נגמ"ש הש.כ נופלים למחפורת, נתקעים ולא יכולים להמשיך. אין נפגעים ואני מסביר להם שנחלץ אותם בסוף הקרב.

בפלוגה נשארים 3 טנקים מ"מ 1 יפתח יעקב, מ"מ 3 ירון פיק, ומ"פ רמי מתן. פריסת החטיבה הייתה גדולה מדי ומצנע מקבל אישור מאמנון המח"ט לנוע דרומה חזרה עד ציר " שיק" בתנועה הזו מצנע נפצע ומפונה בטנק 10 וחצי של יואב שרייבמן לאחור.

בגדוד נשרו 8 טנקים היתר נפגעו ויצאו מכלל פעולה ומתוך שלד הפיקוד נשאר נתן הסמג"ד שהפך למג"ד ואני.

אנו מייצבים קו באזור ציר " שיק" ואני באישורו של נתן שולח את ירון פיק ואת יפתח יעקב לחלץ את צוות 2א של שי ליפשיץ ואת צוות הנגמ"ש של אלי  מחלב הרס"פ.

 

ירון ויפתח נוסעים צפונה, ירון מתמקם בחיפוי ויפתח מגיע ללוחמים מעלה אותם על הטנק שלו ומתחיל בתנועה, בשלב הזה הטנק של ירון נפגע ומתחיל לבער אני רואה את הפגיעה ואומר ליפתח לנוע ולחלץ את אנשי הצוות, יפתח נע לכיוונם וגם הוא נפגע אך עדיין לא בוער.  אני רואה את מה שקורה, מדווח לנתן ומודיע לו שאני יוצא לחלץ אותם. למעשה נשארתי הטנק היחיד בפלוגה. מתפתח ביני ובין נתן דו שיח לגבי החילוץ ובסופו של עניין  אני יוצא לחלצם ללא אישור.

 

התחושה שלי היא קשה אך אני יודע שכל מה שלמדתי כאדם, כחייל, מפקד ומ"פ בקרב וכל מה שלימדתי את חיילי בפלוגה ובקורסים מגיע לידי ביטוי עכשיו בחילוץ הזה. ההחלטה לצאת ולחלץ את חיילי הפצועים היא ההחלטה החשובה ביותר שקיבלתי בימי חיי. כל תמצית הוויתי הגיע לידי ביטוי ומיצוי ברגעים אלו.

 

אני יוצא לדרך מגיע לאזור הפצועים ומתחיל להעלותם על הטנק, הבריאים עוזרים לפצועים והטנק עמוס באנשים הן על הצריח והסיפון והן בפנים. לפתע אני מרגיש שטנק מטווח אותי ופוגע "קצר" אני בדילמה נוראית האם להמשיך ולקחת פצועים ובכך לסכן את כל המבצע או לחזר אחורנית לתאג"ד עם הפצועים שעל הטנק ולאחר מכן לבצע סבב שני של חילוץ.

 

ההחלטה נופלת ואני נוסע לאחור מגיע לתאג"ד מוריד את הפצועים וחוזר לאזור החילוץ. הפעם לקחתי איתי טנק נוסף, הטנק של זאב מדזיגורסקי שהתותחן הוא ברטי אוחיון

 

אנו מגיעים לנקודה אוספים את מי שנשאר וחוזרים לתאג"ד. הטנק שכמעט פגע בנו הושמד על ידי ועל ידי הטנק של זאב.

 

 בשלב הזה הסתבר לנו שלא הבאנו את כולם כי המ"מ יפתח יעקב נשאר בשטח. חזרנו בשלישית הטנק שלי, הטנק של זאב ונגמ"ש הקשא להביא את יפתח אך שהגענו לשטח לא מצאנו אותו. ללא כל פקודה או הוראה קפץ ברטי אוחיון מהטנק של זאב ובמבצע יחיד שראוי להערכה רבה וטבול בגבורי עילאית יצא רגלית לחפש את יפתח. האזור היה מלא גופות של מצרים  השטח היה אדום מהמדורות והאבוקות של הכלים הבוערים. ברטי עבר גופה גופה ומצא דרך מאד מקורית לדעת מיהו מי.  הוא פשוט שאל" אתה יהודי?" אם לא היתה תשובה או תשובה לא ברורה אז הוא הבין שעליו להמשיך ולחפש לבסוף הוא הגיע ליפתח וכששאל אותו "האם אתה יהודי?" הוא ענה "כן אבל קשה מאד להיות יהודי". יפתח היה פצוע קשה ואיבד את ההכרה מדי פעם.  ברטי גרר אותו בעזרת רצועת הסרבל והביאו לטנק. רמי גולן איש גדול מידות תפס את יפתח והרים אותו לטנק. וכך כשיפתח על הטנק חזרנו לאחור והשלמנו את משימת חילוץ הפצועים של פלוגה ז "זיגי"

 

הסיפור איננו מושלם מבלי להסביר שכל המבצע הזה לא היה יכול להתבצע אלא בזכותם  של הצוות שלי והפלוגה כולה. צוות הטנק שלי, קובי לפיד התותחן, משה מזרחי הטען קשר, ושדי ישעיהו הנהג. צוות מקצועי, אמיץ, נחוש וחדור מוטיבציה עצומה. צוות זה הוא שנתן לי את הכוח. והפלוגה עצמה,פלוגת קורס מפקדי טנקים על חניכיה ומפקדיה שמהר מאד שינתה את המבנה המקורי שלה וקלטה לתוכה צוותים חדשים ובלתי מוכרים היא זו שהמשיכה להיות " זיגי" בקשר והיא זאת שלחמה בגבורה וללא מורא ופחד ועמדה מול כל האתגרים הקשים.  אני מודה לצוות ולפלוגה שהייתה לי זכות לפקד עליהם במלחמה זו.

 

אנו רואים פה ארבעה איורים שקובי לפיד אייר תוך כדי הלחימה.

פצועים בתוך הטנק שלי בשיאו של החילוץ. גם במצב זה הצלחנו להמשיך ולירות אש מקלעים ותותחים שמזרחי קולט לידיו את תרמילי התותח הרותחים.

פצוע בודד בתוך הטנק מואר באור אדום נראה קצת מבוהל אבל בטוח.

הטנק שלי עמוס פצועים והרוגים חוזר מהחילוץ הראשון.

 

בגדוד נשארו רק ששה טנקים בסופו של ליל הפריצה לחווה הסינית.

לאיורים של קובי לפיד



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה

 הקמת האתר וניהולו ע"י עפר דרורי