לאזכרה של מוני ניצני, אוקטובר 2024

ב-6 ביוני 2012 הלך לעולמו מוני (שלמה) ניצני מי שהיה מג"ד 79 במלחמת יום הכיפורים, המג"ד שלנו. מוני שהיה בעל עיטור המופת מאותה מלחמה ובעל עיטור הגבורה במבצע קדש, אחד משני חיילים בלבד שעוטרו בשני העיטורים האלו מאז ומעולם, היה מפקד צנוע, מקצועי ובעל ערכים. כחייל בגדוד עוד לפני המלחמה לא ידעתי כי קיבל את עיטור הגבורה ורק הרבה שנים אחרי המלחמה התודעתי לעובדה זו.

מוני בעיני היה מופת לאומץ לב אזרחי ואני משתמש בדמותו בהרצאות שאני מעביר על גבורה ועל מנהיגות צבאית. מוני החליט על דעת עצמו ובניגוד לעמדה של צה"ל כולו להוציא את הגדוד שפיקד עליו ממחנה הגדוד בסיני ,לשטח תחת רשתות הסוואה כי להבנתו, המלחמה בפתח. לא מדובר על ראיית הנולד אלא על אישיות אמיצה שפירשה את העובדות אחרת מכל הצבא ובעיקר עמד על שלו ופקד על גדוד טנקים לעזוב את מחנה הגדוד, פעולה שהייתה יכולה להתפרש ברחבי סיני כפניקה של מפקד. הודות להחלטתו נמנעו הרוגים בגדוד בעת שמטוסים מצריים הפציצו את המחנה.

ב-6 באוקטובר 2023 לא עמד בקרב מפקדי צה"ל אפילו מפקד אחד אשר אמר לעצמו, הגדר היא גדר, אלקטרונית ככל שתהיה, המחבלים חוזרים ומתאמנים על פריצתה, התצפיתניות חוזרות ומזהירות ולכן אפרוס את הכוחות בדרך שתמנע את כניסת המחבלים. שוב לא עמדה לנו ההתראה המובטחת ושוב מפקדי אגף המודיעין כשלו כשלון חרוץ, שוב זלזלו בדרגים מתחתיהם ושוב כשלו בתפקידם הבסיסי והוא מתן התראה למלחמה. ועדיין תפקידם של המפקדים בשטח, גם ללא התראה, לפעול על פי הבנתם את תמונת השטח ולפרוס כוחות כנדרש. חמישים שנה עברו ולא למדנו דבר ומי מבטיח לנו שעוד חמש שנים או עשר שנים המחדל לא יחזור. בצבא מתקדמים מהר מאוד מתפקיד לתפקיד, אין זיכרון ארגוני, לכולם אצה הדרך לתפקיד הבא והפקת הלקחים נעשית במינון נמוך.

המשותף היחיד למלחמה ההיא שאצלנו, בוגריה, היא נקראת בשם אחד "המלחמה", שהיום כאז קמו החיילים והמפקדים בשטח והשליכו נפשם להצלת העם, הצטרפו אליהם אזרחים מהשורה אשר רצו מערבה לעוטף כדי להציל נפשות. ואני תוהה מה אתה מוני רואה ממקום מושבך, האם אוכל את הלב ששוב חזרו האירועים שניתנים למניעה? האם אתה מבין כי זהו מעגל שאינו נגמר בו טבע האדם השואף לטוב כושל פעם אחר פעם?

בעידן זה נקווה שנהיה ראויים לקורבן הנורא שהוקרב. ביום שישי לפני כניסת שבת הלכתי להלווייתו של אלון ספראי בן שכונתי שנפל בלבנון. חלקת הקברים החדשה של מלחמת חרבות ברזל נוגעת בחלקת הל"ה מחללי תש"ח כתזכורת נאמנה למי שטרם הפנים. המלחמה הנוכחית היא מלחמת העצמאות השנייה שלנו כעם, שחרור מאיום מתמשך וארוך ממחבלים ומהשלטון האירני שכל קיומו והווייתו בעיניו נועד להשמדת מדינת ישראל. ייתן כל אחד מאתנו את שהוא יכול לטובת המדינה למען נהיה ראויים לנופלים.