אזכרה למוני ניצני, מג"ד 79 במלחמת יוה"כ, אוקטובר 2022
תמונות מהטקס באלבום המצורף
הדוברים היו:
תלמה ניצני הקריאה מספר שירים אחד מהם של יהודה עמיחי
אדם בחייו
אדם בחייו אין לו זמן שיהיה לו
זמן לכל.
ואין לו עת שתהיה לו עת
לכל חפץ. קהלת לא צדק כשאמר כך.
אדם צריך לשנוא ולאהוב בבת אחת,
באותן עיניים לבכות ובאותן עיניים לצחוק
באותן ידיים לזרוק אבנים
ובאותן ידיים לאסוף אותן,
לעשות אהבה במלחמה ומלחמה באהבה.
ולשנוא ולסלוח ולזכור ולשכוח
ולסדר ולבלבל ולאכול ולעכל
את מה שהיסטוריה ארוכה
עושה בשנים רבות מאוד.
אדם בחייו אין לו זמן.
כשהוא מאבד הוא מחפש
כשהוא מוצא הוא שוכח,
כשהוא שוכח הוא אוהב
וכשהוא אוהב הוא מתחיל לשכוח.
ונפשו למודה,
ונפשו מקצועית מאוד
רק גופו נשאר חובב
תמיד. מנסה וטועה
לא לומד ומתבלבל
שיכור ועיוור בתענוגותיו ובמכאוביו.
מצומק ומלא עצמו ומתוק,
העלים מתיבשים על האדמה,
והענפים הערומים כבר מצביעים
אל המקום שבו זמן לכל.
רמי מתן
יחיעם ששון
תלמה יקרה, חברים לוחמי גדוד 79 בפיקודו של מוני ניצני ז"ל
במהלך השירות הצבאי הארוך שלי היו שלושה מפקדים אשר תרמו תרומה מהותית וערכית לדמותי כמפקד .
הראשון היה קצין צנחנים מימון מלכא ז"ל שנהרג בשנת 1963 בפעולה מבצעית בירדן – היה בן דוד של אמי וכבר כנער, דמותו הייתה עבורי מופת כמפקד ואדם .
השני היה זכאי- מפקד המחלקה שלי בגדוד 202 בצנחנים , בן קיבוץ גן שמואל.
מוני ניצני, הצנחן לשעבר, מפקד גדוד טנקים 79, המפקד השלישי והאחרון, אשר היה עבורי מגדלור איתן ורב עוצמה , בתוך החשיכה האיומה של מלחמת יום הכיפורים, בתוך אי הוודאות של ערפל הקרב, כאשר המוטיבציה והנחישות אשר האירו מדמותו של מוני היו המניע העקרי להמשיך ולהילחם ללא היסוס, חרף האבדות הכבדות מאד שספגה הפלוגה - כמו צוו ללא מילים.
למרות הניתוק מהגדוד ולמרות המרחק בין גזרות הלחימה - דמותו של מוני המג"ד, התנהגותו כמפקד וכאדם, בכל התקופה שקדמה למלחמה היו התשתית הערכית שיצרה את המוטיבציה והנחישות והעניקה את העוז וכוחות הנפש להמשיך ללא חת .
השפעתו של מפקד על פקודיו, היא בתפישת עולמי, העוצמה המהותית ביותר בשדה הקרב.
רוח הלחימה איתנה יותר מעוצמת הפלדה והטכנולוגיה .
מוני היה שייך לזן המפקדים הנדיר אשר הולך ונעלם -מפקדים אמיצים, בעלי כושר מנהיגות מיוחד, הנובע מכך שהם בראש ובראשונה בני אדם ערכיים, מקצועיים וחדורי אמונה.
מפקד הרואה בפקודיו בני אדם והמתייחס אליהם כאל הנכס המבצעי העיקרי והחשוב ביותר .
אני זוכר את אותם הלילות של אותם ימים תחת אש ולחימה, כאשר המחשבה שחלפה בראשי , מה מוני ממג"ד היה עושה, איך הוא היה מצפה שאנהג – והתשובה הייתה תמיד ברורה – ללא התפתלות והתחמקות .
מוני היה מפקד אשר פקודיו מאמינים בו והוא מאמין בהם . מפקד אשר האמירה "ממני תראו וכך תעשו" והדוגמא האישית בשגרה ובקרב היו חלק מאישיותו .
ברפידים, כאשר נפרדנו בשעות הבוקר המאוחרות של יום כיפור, אחרי שמוני פקד על הפלוגה לנוע לתגבר את הגזרה הצפונית, הוא הניח את ידו על כתפי ואמר לי בפשטות "זאת מלחמה - אני סומך עליך ועל לוחמי הפלוגה"
אמירה פשוטה, הטומנת בתוכה את כל העוצמה והמוטיבציה שמג"ד יכול להעניק למפקד פלוגה היוצא למלחמה .
במלחמה ההיא, במלחמות ובפעולות שבאו אחריה – רוח הלחימה , ההתנדבות, הערכים, והנחישות – הם תרומתו לתמיד של מוני ניצני מפקד גדוד 79 .
יהיה זכרו ברוך – אדם ומפקד- גיבור ישראל ;
אמיר עופרי - מג"ד 79 מילואים (עד לפני שבועיים)
עפר דרורי
יש מצבים בהם מפקדים רואים את המציאות אחרת מעמיתיהם, יש מצבים בהם מפקדים מתריעים למפקדיהם אבל נדירים המצבים שמפקדים פשוט פועלים. מתעלמים מכל ההנחיות, פועלים עפ"י הבנתם ולא חוששים שהחלטתם תביא לקיצה את מסלולם הצבאי.
בכמה מלחמות כבר היינו שהבודדים העזו ושינו את פני המערכה. מוני לא שינה את פני המערכה אבל הוא דאג לכך שבממלכתו, גדוד 79 יתנהגו כאילו פרצה מלחמה. גדוד 79 היה הגדוד היחיד במרחבי סיני ואולי גם ברמת הגולן שמפקדו הבין שמלחמה בפתח והוציא את חייליו יחד עם רק"ם הגדוד לשטח תחת רשתות הסוואה וכל זה שלושה ימים לפני פרוץ המלחמה. מי יודע בפני איזה משפט צבאי היה מוני נדרש לעמוד? ואני החייל הפשוט שאחרי עשרות שנים נוצר ביננו קשר פשוט שאלתי אותו "איך ידעת?" ומוני ענה בקולו השלו "הייתי בסיור בתעלה לקראת ירידת הגדוד לתעלה. הרמתי משקפת לעיניים וראיתי את כל הצבא המצרי מולי, מה יש להבין?
ואת השאלה הזו אני ורבים אחרים שואלים את אלה שנדרשו להערכה, את אלה שהתעלמו מכל המידע ביהירותם, שגם אחרי ארבעים שנה מעקמים את ההיסטוריה כדי ששמם ייזכר לטובה ולא לדיראון.
ומה הלקח הנדרש? להיות בכל הדרגים בעלי אומץ לב אזרחי, לעמוד מול הממונים עליך, להביע בקול וללא פחד ומורא את שאתה חושב, להיות מחובר לאמת שלך וגם להיות מוכן לשלם את המחיר.