הרצאה לוותיקי גדוד 79 - ממחדל 73 למחדל 23

שורש הרע בשני המקרים - הזלזול באויב

להזכיר המערכון של הגשש החיוור מ-1971 : "האם המצרים ינסו לבצע את תוכניתם האידיוטית לצלוח את התעלה ?" 

חוסר הנכונות ברמת המודעות בכל דרגי ההנהגה המדינית והפיקוד הצבאי לייחס ליריב יכולת לבצע פעולות צבאיות מורכבות.

קונצפציה שלפיה האויב מורתע מלפתוח במערכה, משום שהוא מודע לנחיתותו הצבאית ולהעדר כל היתכנות להצלחת מבצע אופנסיבי שלו

ואם בכל זאת ייצא למבצע אופנסיבי :

ברלב בסיכום משחק מלחמה מטכ"לי "מהלומה"  - ינואר 71' -  בתרגיל נתנו למצרים הצלחה רצינית. אני חושב שבמציאות זה לא יתכן. איננו חושבים שהמצרים, אפילו ב-10% של סבירות, יכולים להוציא לפועל מבצע צליחה.

ואכן בכל תרגילי המלחמה – לכל היותר המצרים יכולים לעשות צליחה בנקודה שתיים, בוודאי לא צליחה לכל אורך התעלה.

ב-2023 - תרחיש הייחוס המכסימלי שהעלו בדעתם באוגדת עזה – כניסה ליישוב או שניים, תפיסת בית או שניים בישוב.   

שתי המערכות "הבשילו" לאחר שההנהגה המדינית של ישראל התעלמה באופן עקבי במשך שנים מנוכחותו של "פיל בחדר" –  התעלמה מקיומה של סוגייה אקוטית שדרשה מענה :

ב-1973 – הכורח המצרי לפתוח את תעלת סואץ ולהשיב למצרים את האדמות שנלקחו ממנה במלחמת ששת הימים,

ב-2023 – פצצת הזמן הבלתי פתורה של הבעייה הפלסטינית בכללה, ובעיית היישות הפנאטית החמאסית בעזה בפרט.

בשני המקרים ההנהגה האמינה שאפשר להתעלם מטיפול בשורשי הבעייה לאורך זמן מבלי שהדברים יובילו במועד כלשהו לפיצוץ.

בשני המקרים  -  שכנוע עצמי עמוק שישראל חזקה ויכולה להתמיד במדיניותה מבלי שהחשבון יוגש לה

1973 – גישת דיין : "טוב שארם א-שייך בלי שלום משלום בלי שארם א-שייך"

2023 -  המחשבה /אפשר להחזיק אוכלוסיה בת מיליוני פלסטינים ללא כל אופק מדיני

-     השכנוע העצמי כי אפשר לשלוט בעוצמת העימות מול החמאס בשיטת המקל והגזר : סבבי 

לחימה קצרים וכסף קטארי.

מחדל המודיעין

התעלמות ממידע מצטבר ממקורות איסופיים שמצביע על דרכי הפעולה שהאויב מתכנן

בשני המקרים המיתווה של תוכנית המתקפה של האויב היה בידי אמ"ן

"הצריחים הגבהים" ב-1973 ; "חומות יריחו" ב-2023. 

התעלמות מניתוחים של מנתחי מודיעין בדרגים זוטרים שהתריעו על הפעולה הממשמשת ובאה

יחס מבטל והזלזל של הדרגים הבכירים באמ"ן לאתראות אלה

התעלמות מאימונים תרגולים ופעולות הכנה סמוך למועד ההתקפה -  מתייחסים אליהם כאל תרגילים שאינם מעידים על כוונה לביצוע

התעלמות מאתראות של גורמי התצפית בשטח – התצפיות במעוזים ובין המעוזים ב-1973, והתצפיתניות ב-2023. 

בשתי התקופות ראשי אמ"ן במטכ"ל ובפיקוד - ראש אמ"ן וקמ"ן פד"מ - הם קצינים זחוחים ויהירים המשתיקים ומשתקים כל דעה אחרת.

הגנה

בשני המקרים לא קיימת תוכנית הגנה קוהרנטית המנתחת דרכי פעולה אפשריות של האויב ומקצה כוחות ומשימות בהתאם להן. זאת על אף שכאמור בשני המקרים המיתווה של תוכנית המתקפה של האויב היה בידי אמ"ן.

בשני המקרים הסתמך צה"ל על קו פיזי (ב-1973 – תעלת סואץ ; ב-2023 – המכשול הקרקעי) כעל מכשול שלאויב אין אפשרות מעשית להתגבר עליו,

זה למרות לקחי מלחמות העבר של המאה ה-20, שלפיהם כל קו הגנה מבוצר ייפרץ אם לא יעמדו מאחוריו כוחות להגן עליו.

תוך הסתמכות על המכשול הבלתי עביר כביכול, שני המקרים התאפיינו בדלילות המערך ההגנתי, ובהעדר כוחות מספיקים אל מול האיום הפוטנציאלי.

מזדקרת הקבלה מצמררת בין הפקרת המעוזים ב-1973 להפקרת היישובים והמוצבים הקדמיים ב-2023 – לאלה ואלה לא היה שום סיכוי לעמוד בעוצמת המתקפה שניחתה עליהם (בסוגייה זו מחדל 23 חמור בהרבה ממחדל 73, משום שהמדובר באזרחים).

בשני המקרים לא הוכן קו שני בעומק לתפיסה במקרה שהקו הראשון ייפרץ. וגם אין כוחות מוכנים לכך.

ניהול האירוע

שני המקרים התאפיינו באבדן שליטה ואבדן עשתונות מוחלט של הפיקוד המרחבי ביממה הראשונה למערכה.

בשניהם הפיקוד המרחבי – אותו פיקוד מרחבי – ניסה במשך שעות ארוכות לאתר מאמץ עיקרי של האויב כדי לרכז מולו כוחות, מבלי להבין שאין כלל מאמץ מרכזי, אלא מתקפת האויב מבוזרת לכל רוחב הזירה.  

בהעדר תוכנית הגנה הכוללת הקצאת כוחות למשימות ולדרכי פעולה אפשריות של האויב – בשני המקרים יצאו כוחות צה"ל להתקפות נגד לא מסודרות שהתאפיינו בגבורה רבה אך עלו במחירים כבדים.

בשני המקרים צה"ל לא היה מוכן עם תו"ל מתאים לאתגר שהאויב הציב בפניו. ב-1973 – אתגר הנ"ט.

ב-2023 – לחימה ביישוב שנכבש, ותושביו בבתים – זה לא לש"ב.  

ב-1973 התקפות הנגד נמשכו מספר ימים, ונכשלו. ב-2023 הצליחו התקפות הנגד להשיב בסופו של יום את השליטה בשטח עד קו המגע, אך זאת לאחר שלמעלה מ-1200 אזרחים נטבחו, ומאות אנשי צבא, שוטרים ואזרחים נפלו בעשרות התקפות נגד נקודתיות ומאולתרות.

האויב

גם מנקודת ראותו של האויב ישנם קווי דמיון בולטים בין 1973 ל-2023.

בשני המקרים השכיל האויב לנתח וללמוד את המערכות שבהן התבלט חוזקו של צה"ל, ולפתח מענים טכניים, טקטיים ואופרטיביים לניטרול יתרונות אלה (ב-1973 - יכולות חיל האוויר וחיל השריון. ב-2023 – המערכות הטכנולוגיות וגדר הביטחון).

שני המקרים התאפיינו אצל האויב בבניית מערך הונאתי אפקטיבי שהרדים את ערנות צה"ל עד לדקה האחרונה.

בשני המקרים בלט תכנון מערכתי מדוקדק היורד לפרטי פרטים. כוחות האויב ב-1973 וב-2023 היו מאומנים, וידעו במדוייק את משימותיהם.

במקום הכנה ארטילרית מאסיבית ב-1973 פתח החמאס בירי טילים מאסיבי ב-2023, כחלק מתוכנית המתקפה.

בשני המקרים מצא האויב פתרונות אפקטיביים להתגבר על המכשול הפיזי – תעלת סואץ והסוללה שלאורכה ב-1973, והמכשול הקרקעי ב-2023.

בשני המקרים אחת ממטרותיו המרכזיות של המבצע היתה ניפוץ אגדת צה"ל וישראל הבלתי מנוצחים.

מירה לפידות – אוצרת התערוכה של עמוס גיתאי (ושל מוזיאון ת-א ] – חזרה מופרעת של ההיסטוריה.

כמעט כל לקחי 1973 נמחקו, ומחיר נורא, שלא היה כלל מחוייב המציאות, שולם מחדש בחיי אדם, בשבויים ונעדרים, בפצועים, בנזק כלכלי כבד, ובשבירת האמון בין העם להנהגתו. 

להדגיש : דיברתי כאן על ה-6 לאוקטובר 73 לעומת ה-7 באוקטובר 2023. לא עסקתי כלל בהתפתחות המערכה לאחר השלב הראשון, בשתי התקופות, וכאן יש הבדלים משמעותיים בין שתי התקופות. אין דמיון בין קרבות התימרון של צה"ל ב-1973 בחזית הצפון – הפריצה למובלעת הסורית, ובחזית הדרום – מבצע אבירי לב והמעבר לגדה המערבית של התעלה – לתימרון בעזה או עכשיו גם בלבנון. לא מבחינת אופי הקרב, לא מבחינת המחיר בקורבנות. זה נושא להרצאה אחרת.