דברים לזכרו של מוני ניצני מיחיעם ששון
עמדת בראש גדוד 79 כמפקד אשר האמירה עליה התחנכו דורות של מפקדים "ממני תראו וכך תעשו" הייתה עבורו דרך חיים ומופת בשגרה ובמלחמה .
תלמה יקרה , בני משפחה , חברים ולוחמי גדוד 79 במלחמת יום הכיפורים
אני מבקש לומר דברים על המפקד שלנו גיבור ישראל - סא"ל מוני ניצני ז"ל מפקד גדוד טנקים 79 במלחמת יום הכיפורים .
אנו מביטים על המציאות הקשה בה אנו חיים היום - ובכל שנה שחולפת - מתחזקת ומעצימה התחושה שאתה מוני – המפקד – האדם - והחבר- חסר לנו כל כך .
אתה חסר לתלמה אשר עושה כל שביכולתה באהבה גדולה והרבה מעבר לכך , על מנת לשמור מכל משמר על הזיכרונות ממך וכדי להנציח את דמותך הנדירה . אתה חסר למשפחתך ולחברייך . חסר לנו מפקדי ולוחמי גדוד 79 . ואתה חסר במנהיגות ובציבוריות הישראלית
עמדת בראש גדוד 79 כמפקד אשר האמירה עליה התחנכו דורות של מפקדים "ממני תראו וכך תעשו" הייתה עבורו דרך חיים ומופת בשגרה ובמלחמה .
הדוגמא האישית , הצניעות , המסירות אין קץ לפקודיך והנחישות עד בלי די לדבוק במשימה – בכל משימה תחת אש ואל מול האש - היו נדבכי יסוד בתבנית אישיותך .
הקשיחות והרגישות , היכולת להקשיב בסבלנות ולפקוד בחדות ובנחרצות אפיינו את דמותך – שאיפתך למקצועיות ומצוינות , יושרך והגינותך – ההבנה הנדירה שלך לראות נכון את פני הקרב -גרמו לנו – המפקדים והלוחמים של גדוד 79 , לסמוך עלייך , לתת בך אמון ללא סייג וללכת אחרייך באש ובמים – בעיקר באש ולתוכה .
באותם ימי הסכמה כללית וביטחון מופרז לפני מלחמת יום הכיפורים - ידעת לומר את דעתך באומץ נדיר בלי להנהן ולפזול כלפי מעלה ומבלי ליישר קוו , כמו במגרש המסדרים ,עם התפישה המודיעינית והפיקודית השגויה שתפשה לה אחיזה בכל שדרות ההנהגה והפיקוד .
שנים רבות התלבטתי בשאלה - מה באמת הביא אותי – מ"פ בן 25 , אשר מרבית פלוגתו נפגעה , אשר נותק מגדוד האם שלו ואשר נותר תרתי משמע בודד בשדה הקרב – מה הביא אותי להמשיך בנחישות בלתי מובנת , ללא חת להילחם עד יומה האחרון של המלחמה תוך מאמצים אדירים לאסוף עוד ועוד חיילים מהפלוגה ולבסוף להקימה מחדש תוך לחימה .
מעבר לחינוך מבית , מבית הספר , מתנועת הנוער ומהצנחנים – עם חלוף השנים - התשובה להתלבטות התבהרה לי – הייתה זו דמותך כמפקד שעמדה לנגד עיני בכל אותם רגעים קשים מנשוא , בהם האינסטינקט לשרוד זועק לעצור - והמחשבה עלייך , על קולך הסמכותי , על מבטך הבוטח כאשר פקדת על פלוגתי לנוע לחזית התעלה והוספת בטון אבהי – אני סומך עלייך יחיעם – היו אלה שגרמו ללוחמי הפלוגה , למפקדיה ולי לזקוף קומה גם אל מול סופת האש הנוראה .של שדה הקרב . האפשרות לאכזב אותך במלחמה ההיא הייתה בלתי אפשרית .
ושוב אנחנו מתאספים פה בחלקה הצבאית בהר הרצל בין מצבות החיילים הצעירים – מצבתך הבולטת בצניעותה –ולידה חקוק באבן- ללא כל התנשאות - בעל עיטור הגבורה ועיטור המופת
לפני כחודש התאספנו לכנס משפחות שכולות ולוחמי גדוד 79 ביד לשריון בלטרון .
רמי מתן , ירון פיק וברטי אוחיון יחד עם אנשים טובים נוספים ממשיכים במסירות יוצאת דופן – לחלוטין לא מובנת מאליה - לעשות ימים ולילות כל שנה ובמהלכה , עבודת קודש כדי לשמר ולהנחיל ללוחמי צה"ל את מורשת גדוד 79 עליו פיקדת בתחילת המלחמה ועמרם מצנע המשיך ופיקד עליו לאחר פציעתך כאשר ששארית הגדוד שלנו- גדוד 79 מוזגה עם גדוד 198 .
אנו זוכרים אותך מוני , מתגעגעים וחשים במלוא הכאב את חסרונך .
יהי זכרך ברוך