דברי הספד של זאב נוימן החובש של פלוגה י' חרמ"ש למוני ניצני

בחרדת קודש עומד אני כאן בפתיחת טקס האזכרה השנתית לזכרו של מפקדנו הנערץ והאהוב, שלמה מוני, בן יוסף ואסתר ניצני ז"ל, גיבור ישראל.

לפני ארבעים ושתיים שנה, עת עמד שליח הצבור – הרב האוגדתי ברפידים לפתוח בתפילת "ונתנה תוקף", נקראנו אל הכלים. תפילה זו, זכה יאיר רוזנבלום ז"ל, להלחין לה לחן מרטיט לב לזכר אחד עשר חללי בית השיטה, בהם אחד מחברינו.

נאמר בה בין השאר:

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן
וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן
כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת.
מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ
מִי בַמַּיִם. וּמִי בָאֵשׁ
מִי בַחֶרֶב. וּמִי בַחַיָּה
מִי בָרָעָב. וּמִי בַצָּמָא
מִי בָרַעַשׁ. וּמִי בַמַּגֵּפָה
מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה
מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ
מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף
מִי יִשָּׁלֵו. וּמִי יִתְיַסָּר
מִי יֵעָנִי. וּמִי יֵעָשֵׁר
מִי יִשָּׁפֵל. וּמִי יָרוּם.

מפקדנו האהוב ראה את האש - ולא חת.

ראה את החרב – ויכול לה.

אך נתקיים בו: ומי יתיסר. לא יום ולא יומיים. לא שנה ולא שנתיים. ברוכה מנשים הגב' תלמה היקרה שהביאה אור ושמחה לחייו. תודת אנשי הגדוד ומכריו הרבים נתונה לך.