דברים של עפר דרורי לזכרו של מוני ניצני, אוקטובר 2014

עפר דרורי 06.10.2014 00:03

דברים של עפר דרורי לזכרו של מוני ניצני, אוקטובר 2014



ארבעים ואחת שנים חלפו מתום מלחמת יום הכיפורים ורק שנתיים מאז שהלכת לדרכך האחרונה. נראה כאילו השנתיים האחרונות הן ארוכות יותר והן מעורבבות בכל שלושים ותשע השנים שעברו מאז פציעתך הקשה בתחילת המלחמה.

אצלי המלחמה מתחילה להתעמעם אבל הזיכרונות מהאנשים טריים כולל שלך. הובלת גדוד למלחמה ואנחנו החיילים הפשוטים לא ידענו שאתה גיבור ישראל בעל עיטור הגבורה ממבצע קדש. לא התפארת, לא דאגת שכל הסובבים אותך ידעו, היית אתה.

בשנים הראשונות שלאחר המלחמה הסתגרת כמו מרבית החיילים שעברו את מוראות המלחמה. היו ביננו שהפנו את מרצם להמשך עשייה בצבא או בלימודים או בכל דבר אחר שהדחיק את המחשבות. כאשר התבגרנו כולנו התחלנו לדבר על מה שעברנו שם ולדעתי רק לקראת שנת 1998, עשרים וחמש שנים לאחר המלחמה התחלנו לדבר עליה וגם אתך.

קיימנו לא מעט שיחות טלפון וגם נפגשנו כאשר אותי העסיק בעיקר הרצון להבין מה קרה לכולנו, לא תנועה של כוח כזה לדרום או לצפון אלא להבין את התמונה הגדולה. כיצד הופתענו ובעיקר כיצד גדוד 79 לא הופתע, כיצד הגדוד היחיד בסיני ואולי בכל הצבא כולו לא הופתע והיה נכון למלחמה יומיים שלושה קודם לפריצתה.

בשיחות שלנו הזכרתי לך שאספת אותנו באולם השקם הגדודי עוד ביום רביעי השלישי באוקטובר 1973 ומסרת לנו את פרטי הכוננות שהוכרזה בצבא. סיפרת לנו שהכוננות מוכרזת כדי לקדם תרגיל מצרי גדול והכל כאמצעי הרתעה מפני המצרים שלא יתפתו להמשיך את התרגיל לשטחנו. הזכרתי לך כי בסיום הדברים הוספת הערכה אישית ואמרת באלו המילים "אני מאמין שזו הולכת להיות מלחמה ואנחנו נערך בהתאם...".

הגדוד תחת פיקודך פעל כנדרש ויצא משטח המחנה לשטח החולות שלושה ימים לפני פרוץ המלחמה, תחת רשתות הסוואה כך שכאשר הגיעו המטוסים המצריים בחמש דקות לפני השעה שתיים בצהרים ותקפו את בסיס חיל האוויר הסמוך ולאחר מכן את מחנה הגדוד לא נפגע איש מחיילי גדוד 79. זו הייתה ראייה מרחיקת לכת ובעיקר בעלת אומץ לב אזרחי. כיצד היית מוצג בסיני כולה אם לא הייתה נפתחת מלחמה ואם היה מתברר כי מג"ד 79 הבריח את גדודו, יחידי בכל סיני תחת רשתות הסוואה בעוד שאר גדודי החטיבה והאוגדה עומדים במשטחים הפלוגתיים?

שאלתי אותך אז בטלפון ועוד פעם או פעמיים בשיחה פנים אל פנים. כיצד לקחת את ההחלטה הזו, כיצד ניחשת שאכן עומדת לפרוץ מלחמה ואתה ענית ללא כל תחכום מזויף, "הרמתי משקפת לעיניים וראיתי את הצבא המצרי כולו על גדות התעלה". ואז סיפרת כי יום קודם יצאת לסיור בתעלה כהכנה להחלפת הקו שהייתה מיועדת להתבצע ב 7 באוקטובר 1973 , הרמת את המשקפת וראית את כל מה שלא  ראו  מפקדים בכירים ומנוסים ששכרון הכוח וגאוות הלב מנעו מהם להבין. אתה הסגן אלוף, הזוטר שבין מפקדי המערכה בסיני ובמטכ"ל הבנת ואף פעלת בהתאם. חיי רבים מחיילי גדוד 79 ניצלו הודות לראייה שלך. אירוע זה כמעט ולא היה ידוע בזמנו ואני לקחתי על עצמי לספרו כמו בסיפור יציאת מצריים למען ידעו עד דור אחרון מי היית ומה היה חלקך במערכה עוד בטרם נפתחה.

בקרבות עצמם חבר הנגמ"ש שלי בסערת הקרב לגדוד אחר וכאשר בסיום המלחמה חזרתי לגדוד 79 אתה כבר היית מאושפז בבית החולים בבאר שבע בניסיון לנצח במלחמה נוספת שנכפת עליך והפעם ללא טנקים, ללא אנשי צוות וללא גדוד. היו שלא הרפו ממך גם בזמנים אלה, מפקדים, פקידות הלשכה, פקידת הסעד ואחרים.

השנים עברו ומורשת הגדוד סופרה אבל הודות לרמי מתן מוסדה מורשת זו במפגשים, באירועים ועוד. ערכנו לך יום הולדת ונפגשנו לעתים בהזדמנויות שונות. אני זוכר שלא תמיד זכרת מי אני, חלק מתרומתה של הפציעה מהמלחמה ואני גם זוכר איך הגבת אלי בזרות עת באתי לכבודך בטקס שערך מוסד יד לבנים בת"א לכבודם של גיבורי ישראל ואתה אחד מבניהם. אני זוכר כיצד תלמה שלצידך מרככת אותך ואומרת לך "זה עפר, זה עפר" ואתה מתרכך, לוחץ יד ומתעניין.

רק סמלי הוא שהלכת מהעולם בשישי באוקטובר, מכל הימים שבשנה החזרת נשמתך דווקא ביום הזה המסוים בו פרצה מלחמת יום הכיפורים ששינתה עם שלם ואותך ביניהם.

תתכבד בגבורתך חלקה זו שבהר הרצל שאני מכנה מאז שנטמנת באדמתה "חלקת הגיבורים" ויבואו על הברכה כל אלו שגרמו לכך שזה יהיה מקום משכבך לעולמים.



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה

 הקמת האתר וניהולו ע"י עפר דרורי