הספד למוני ע"י סא"ל אוהד אורגל

קצין שריון ראשי

מפקדים ורעים לנשק

משפחת ניצני היקרה

היום צה"ל נפרד מגיבור ישראל, לוחם ומפקד נערץ, סא"ל במילואים שלמה (מוני) ניצני ז"ל. שירותו הצבאי של מוני שזור בקורות מלחמות ישראל, בקשים שבקרבות צה"ל, בקרבות מלחמת סיני במיתלה, במלחמת ששת הימים ברמת הגולן ובקרבות הבלימה בתעלה במלחמת יום הכפורים. על פעולותיו בשדות הקטל הוענקו לו עיטור הגבורה ועיטור המופת.

בהביטנו ברוח צה"ל - אותה "תעודת הזהות" של צה"ל כיום, שעליה מחנכים דורות של חיילים - משתקפת דמותו של מוני במלוא הדרה, כאילו נכתבה לפי מעשיו ועקרונותיו של מוני - דבקות במשימה לאור המטרה, דוגמה אישית, חיי אדם, שליחות ורעות.

גבורתו חושלה עוד מגיל צעיר בכפר חיטים והפציעה במלוא הדרה בפעולותיו האמיצות נוכח פני אויב במלחמת סיני. החובה והצורך הפנימיים לקחת אחריות בצוק העיתים, להציל פצועים ולהמשיך להילחם הם נר לרגלי לוחמי צה"ל עד עצם היום הזה.

תחושת השליחות ואהבת הארץ שליוותה את מוני כל חייו התממשה גם בשירותו הצבאי וגם ובעמל הכפיים שבעבודת האדמה.

מוני התנדב לקצונה והתקדם במעלה סולם הדרגות, בין היתר, בביצוע שליחות לאומית לקונגו בסיוע בהקמת צבאה. במלחמת ששת הימים לא נפקד מקומו של מוני משדה הקרב והוא התעקש והצליח להגיע ולהשתתף בקרבות יחד עם הכוחות הלוחמים ברמת הגולן.

אולם לא רק שליחות אפשר היה למצוא אצל מוני, אלא גם אחריות ומקצועיות עמוקה. מוני עשה הסבה לשריון ועבר את המסלול המלא והארוך ללא קיצורי דרך, וזאת על מנת ללמוד להיות המפקד הטוב ביותר שניתן ללוחמי השריון שחייהם הופקדו בידיו.

טרם מלחמת יום הכיפורים מונה מוני למפקד גדוד השריון 79. מוני העריך נכונה את הסיכויים לפרוץ המלחמה והכין היטב את גדודו לקרב. במהלך הקרבות הקשים בהם בלם הגדוד את המצרים ותקף את ראשי הגשר של האויב, נפצע מוני בראשו  כאשר היה "חשוף בצריח", בראש חייליו, תוך כדי מאמצי חילוץ הפצועים ולחימה באויב. גם פציעה קשה זו לא יכלה לו.

מוני התמודד עם פציעתו הקשה במלחמת החיים בעוז רוח כפי שלחם בשדה הקרב, והצליח להקים משק מצליח בישראל, תוך דאגה וטיפול מסורים בבנו הנכה ובמשפחתו.

על תחושות השליחות, הרעות שפעמו בו וצניעותו הרבה אפשר ללמוד מדבריו שנאמרו בהתייחסו לגבורתו בשדה הקרב:

"עשיתי את זה כי זה מה שהיה צריך לעשות באותם רגעים... לא הסתכנתי לבד, ועוד רבים הסתכנו יחד איתי, זו מלחמה. מבחינתי, זה משול לאימא ששומרת על הילדים שלה וכך ראיתי את החיילים שלי".

אנו מחזקים את ידי המשפחה בצערה, ומודים כי עַמֵּנוּ זכה בגיבור מעשה שכזה. צה"ל ימשיך לחנך דורות של מפקדים וחיילים על ברכי פרקי הגבורה והמופת של סא"ל שלמה מוני ניצני זכרו לברכה.

"לְךָ זְרוֹעַ, עִם-גְּבוּרָה; תָּעֹז יָדְךָ, תָּרוּם יְמִינֶךָ". (תהילים פרק פט)