סיפורה של קסדה (כובע VRC)
|
סיפורה של קסדת ה-VRC של ישראל אייבר (בן ארי) ז"ל, מ"פ בגדוד 79 בעל עיטור העוז.
רס"ן ישראל אייבר (בן ארי) ז"ל היה דמות מופת ומפקד שכולם אהבו והעריצו, ישראל שרת בסיני שנים רבות והשתתף במלחמת ההתשה לכל אורכה כמ"פ חרמ"ש
ולאחר,תום מלחמת ההתשה, כמ"פ טנקים וסמג"ד.
זכיתי לפגוש את ישראל שלוש פעמים במשך שרותי הצבאי, הפעם הראשונה הייתה שהייתי קצין צעיר בקמ"ט והעברתי לו הסבה לשריון. התרשמתי מרצינותו המקצועית וממנהיגותו הבלתי מעורערת. ישראל לא ויתר לעצמו ולמד כמו חניך רגיל ולא ניצל את היותו סרן ומ"פ ותיק.
לאחר כשנה ישראל התמנה לסמג"ד בגדוד 52 ואני הייתי סמ"פ באותו גדוד.
הפעם הוא היה המפקד וגם פה התגלתה לעיני דמות של מנהיג אחד שכולם ילכו אחריו בעיניים עצומות בשדה הקרב.
שדה הקרב לא אחר לבוא.
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים ישראל היה בפו"מ ולא היה לו כל תפקיד רשמי אך באופן טבעי הוא הגיע לחטיבה וביקש מאמנון רשף המח"ט לשבצו בתפקיד המתאים לכישוריו וניסיונו. ישראל הגיע לגדוד 79 ומונה למ"פ ח'.
אנו שלחמנו 4 ימים לפני הגעתו של ישראל שמחנו מאד לפגשו ונתמלאנו תחושה של ביטחון שהנה הגיע קצין מנוסה וותיק לגדוד.
ישראל לחם 5 ימים ונהרג כשהוביל את פלוגתו לתוככי מערכי החווה הסינית ב15 לאוקטובר בשעה 20.30 לערך.
ברטי אוחיון שלחם בפלוגתו של ישראל חילץ אותו מהטנק והובילו לתחנת איסוף הגדודית והמשיך בלחימה. כובע הטנקיסטים של ישראל נשאר שלם והחייל ברוך גאולה לקח אותו ושמר עליו. הכובע הזה היה שייך לחנן גוטשטיין שנפצע ב8 לאוקטובר, בתוך הכובע נמצאו רשומים השמות של חנן וישראל. ברוך שמר על הכובע כפיקדון בביתו וכל שנה ביום הזיכרון הוא זכר את הכובע ואת ישראל והתייחד עם שניהם.
אחיו של ישראל, דודו אייבר, פגש את ברטי אוחיון לפני כמה שנים באזכרה של ישראל והם התוועדו אחד לשני אך משום מה לא נשמר הקשר הרצוף ביניהם. לאחרונה התקיימה פגישה עם כל הנוגעים בעניין, דודו אייבר, רמי מתן, ברטי אוחיון וברוך גאולה.
סיפרנו לדודו את כל הסיפור ולבסוף מסרנו לו את הקסדה של אחיו ישראל.
דודו על פי דבריו ולפי מה שאנו ראינו התרגש מאד מהאירוע ומכל הסיפורים על אחיו ישראל ונראה לי שהוא עוד יערוך מפגש עם כל חיילי הפלוגה וחברים של ישראל.