על "הספר פלוגה י' בסופה", מסמך אנושי מרתק
|
"פלוגה י' בסופה",הוא מעל הכל מסמך אנושי מרתק,על אנשים צעירים שהלכו לקרב בידיעה ברורה, שמעטים הסיכויים שיחזרו בשלום.
לעופר שלום,
באיחור רב נחשפתי לספרך "פלוגה י" בסופה",סיפורה של פלוגת החרמ"ש מגדוד 79,
שיצאה בצהרי ה 6 באוקטובר 1973 אל מול לשונות האש שעלו מהתעלה הבוערת.
בכישרון רב תיארת את דרכה של הפלוגה לשדה הקרב,כאשר ברקע זעקות לעזרה
של מפקדים ולוחמים בגדוד 9,שהלך ונגמר,הלך ונכחד בשעות הראשונות ללחימה.
יחיעם ששון המ"פ,המפקדים והלוחמים בנגמ"שים ידעו בתוך תוכם,שאולי זו דרכם
האחרונה במסע החיים הקצר שלהם. ובכל זאת, כאשר הפלוגה מתפצלת ל – 3 כוחות,
אין רגע של חרטה,אין נסיגה במחשבה,שצריך להיכנס ולחלץ ,להציל את מי שאפשר עדיין
להציל,מבין אנשי גדוד 9 ולוחמי המעוזים שזעקו לעזרה.
"פלוגה י' בסופה",הוא מעל הכל מסמך אנושי מרתק,על אנשים צעירים שהלכו לקרב
בידיעה ברורה, שמעטים הסיכויים שיחזרו בשלום.
אחרי 10 שעות לחימה,בבוקר ה – 7 באוקטובר הפלוגה כבר לא היתה, 14 הרוגים בליל לחימה
אחד ועוד ארבעה לוחמים שנפלו בהמשך הלחימה.התפעלתי מסיפור הנחישות של קומץ לוחמים
שיוצאים להזעיק עזרה ואחרי מסע נועז חוזרים אל החברים, בידיעה ברורה שהם חוזרים
אל התופת ממנה נחלצו ומתגרים בגורל,שהיטיב עימם פעם אחת.
ואכן,לא כל אנשי הצוות המופלא הזה,חוזרים הביתה בשלום מן המלחמה.
בספרות המלחמה הישראלית נכתבו מעט מאד ספרים על פלוגות בודדות. פלוגה י' זכתה לסיפור
כזה,בזכות אחד מלוחמיה, שידע להצניע את חלקו.
כמו רבים מאתנו עופר דרורי,בכתיבתו נשאר שם,כמו ברטי אוחיון מפלוגה ח' גדוד 79,
שכתב את ספרו המרגש " נשארנו שם". ואיך אפשר בכלל לא להישאר שם,בחזית
התעלה בזיכרונות,במחשבות על חברים ,שהיו שותפים לאחד מקרבות הבלימה הנועזים
בימים הראשונים של המלחמה.
שם הספר " פלוגה י' בסופה",מספר את הסיפור כולו.
שם הספר " פלוגה י' בסופה",מספר את הסיפור כולו.
בזכות האנשים האלה וכמותם ניצחנו במלחמה ההיא .ומי שהיה שם, מי שנלחם, מי
שאיבד חברים ויותר מכך את הפלוגה עימה יצא לקרב ,לא ישכח לעולם.
אילן כפיר
הוספת תגובה