זאב נוימן – זכר צדיק לברכה

המלים שעולות בי לדמותו של זאב כוללות מאור פנים, אמונה, מסירות למשפחה, מסירות לחברים- לפצועים ולבריאים, תבונה וחכמה וחיוך טוב.

ביקרתי בביתם של זאב ושושי, תבדל "א,  להדלקת נר שמיני של חנוכה ה'תשפ"ג, ינואר 2022, ולשיחה טובה. נכד צעיר היה בביתם, ואחר הגיעה בת משפחה צעירה.

זאב הכיר בעת השירות הצבאי את אחי, אשר סידרר, אשי, שהיה קצין בחיל השריון, ונהרג במלחמת יום כיפור ב-15 לאוקטובר 1973 על שפת תעלת סואץ. זאב נתן לי את הספר שערך "תנחומיך ישעשעו נפשי" וכתב הקדשה לי, ולזכר "אשי יקירנו הי"ד שדמותו הנאדרה לא נשכחת מאתנו על אף מרחק השנים..."  לטרון י"א תשרי תשע"ז, 2016.

דמות נאדרה וצנועה היה זאב, מכובד ואהוב על כל ידידיו ומכיריו.

הוא הציג בפני מה שהעתיק מהתכתבות של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל עם אלברט אינשטיין בעת ביקורו בירושלים בי"ח שבט תרפ"ג. אחרי דברי תשבחות וברכות, הרב קוק מבקש להיפגש עם אינשטיין לקבל פניו ולברך אותו "מברכות פי", במקום שיקבע לו מטובו. זאב נוימן מביא גם את תשובתו של אינשטיין, המתנצל שלא יוכל לפגוש את הרב, בשל לוח הזמנים העמוס באותו יום. מצורף דף מספרו של זאב "אגרות הראיה". [אגרות הראיה ו, עמוד סח. פסקה סט, (הערה 1. פנקס ל"ב) (והפנייה ראה בנספחות עמ' שכו-שכח). ציטוט הפסקה סט]. 

חברים שלחמו יחד בגדוד 79 של חטיבה 14 של השריון במלחמת יום כיפור נפגשים מידי יום ששי לפני כניסת השבת במפגש אלקטרוני, בזום, ואחרי שיחות קצרות מענייני השבוע מאזינים לזאב הקורא ומסכם את פרשת השבוע ומביא דברי חכמה בהקשרם.  זאב היה חובש בפלוגת חרמ"ש י' ונלחם יחד עם גדוד 79.

בתחילת ינואר השנה, באחד ממפגשי זום האחרונים בו השתתף  זאב, קראתי מתוך ספרו מה שכתב "לזכר אמנו מרת מלכה נוימן ע"ה" ובה סיפר את קורות המשפחה (עמ' 229-230). הדברים נשמעו בצמא על ידי משתתפי המפגש, וזאב הודה לי בכתיבת וואטסאפ קצר. בסוף הספר זאב הביא רשימות של חללים שהכיר מאותם הגדודים משנת 1973.

בעת המלחמה שנכפתה על ישראל ב-7 באוקטובר 2024, ה'תשפ"ד,  וטרם תמה, בין הנופלים, רב סמל ראשון יהונתן יוסף ברנד, תושב גבעת שאול בירושלים, נכד של אחד ממוריי במכון וויצמן ברחובות, פרופסור שמעון וגה עליו השלום, וסבתו היקרה מרגריט, תבדל "א. כתבתי לזאב שאבוא לנחם את המשפחה. למרות שזאב ושוש כבר ביקרו אותם, הוא בא שוב, ועודד אותי, בנוסף לשיחתי עם מרגריט, לשתף את ההורים יוכבד וחנן בתנחומיי, וסיפור משפחתי על נפילת אחיי אשר ונפתלי סידרר במלחמת יום כיפור. אחרי שיצאנו, הדריך אותי זאב בקיצור דרך בסמטאות ומדרגות אל תחנת האוטובוס הקרובה.

זאב כמנהגו עוזר ומסייע בכל הפרטים, בין אם זה איזה אוטובוס לקחת מהתחנה, דיבור ישיר עם ההורים האבלים, והדרכה בדרך חזרה.

אחרי שזאב חלה, ניסיתי לבקרו בעת ביקוריי באוניברסיטה העברית בירושלים, אך בשל מחלתו נדחה הדבר וקיווינו שניפגש במפגש גדוד 79 ב-15 באוקטובר במעלה החמישה.  המלחמה בעוטף עזה גרמה גם לביטול מפגש הגדוד.

צערי רב שלא אזכה לפגוש אותו שוב וליהנות מדבריו.

יהי זכרו של זאב נוימן היקר ברוך.

החומר הנילווה מהספר מצורף למטה