דברים של עפר דרורי בטקס הזכרון למוני אוקטובר 2021

עפר דרורי 06.10.2021 07:47

אני חוזר על הדברים של מוני יומיים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים לא רק כדי לספר בשבחו של מוני אלא גם כדי להנחיל "עד דור אחרון" איך מפקדים צריכים לנהוג, איך מפקדים צריכים להיות נאמנים לדרכם גם אם היא בניגוד לעמדתם של בכירים מהם. אומץ לב אזרחי אני מכנה את התכונה גם אם היא נעשית במסגרת השרות הצבאי.



מוני נפטר לפני תשע שנים וזו האזכרה התשיעית שאנו עורכים לו, משפחתו ופקודיו. מוני על אף השרות הצבאי המסוכן שעבר, על אף עיטור הגבורה שקיבל על לחימתו במבצע קדש, על אף עיטור המופת בו זכה לאחר מלחמת יום הכיפורים, על אף פציעתו הקשה במלחמה עצמה לא נפל כשהוא על מדים אלא לבוש אזרחי מצבר של בעיות רפואיות כתוצאה מהפציעה הקשה שספג במלחמת יום הכיפורים. אבל בלי סמליות כנראה שאי אפשר ומוני מסר את נשמתו ב-6 באוקטובר 2012 , תאריך שאין סמלי ממנו לגביו וגם לגבי רבים מחיילי הגדוד שנותרו בחיים.

מה לא סיפרנו על מוני בעבר? על מעשי גבורתו שנכתבו בכותל המזרח של עמנו, על תרומתו הייחודית להצלת חיילי הגדוד ביום הראשון למלחמה ובעיקר על ראייתו המפוקחת למרחוק והחלטתו יומיים לפני המלחמה כי היא עומדת לפרוץ והכל בניגוד לכל הנחיה פיקודית. הדברים נאמרו על ידי וע"י אחרים פעמים רבות אבל אני שמעתי אותם באוזני ממש באולם "שקם" רפידים יומיים לפני המלחמה.

והנה רצה הגורל ורק לפני מספר חודשים הוציא עמנואל סקל ספר חדש "סיני שבלב" ובו הוא מתאר את שמונה שנותיו בסיני. סקל שפרש מהצבא בדרגת אלוף, שהיה מג"ד 52 בגזרה הדרומית וקיבל את עיטור העוז על לחימתו במלחמה רואיין לערוץ כאן 11. הדברים שאמר חשובים מאין כמותם ולא התעצלתי ושמעתי אותם שוב ושוב כדי לתמלל במדויק כמה משפטים שבעיני הם בעלי חשיבות עליונה. אומר סקל לגבי ההתרחשויות ערב יום הכיפורים בסיני:

"שאלנו מה זה, אמרו תרגיל. הדור שלנו היה דור נאיבי, המפקדים שלי אומרים 'תרגיל' , מי אנחנו ש... איזה מידע יש לי להגיד 'זה לא תרגיל?'

ודברתי עוד בלילה עם אשתי , אמרתי לה 'זה פה ושם' מה שלום הילדים? היות שאני צם אז אני יודע שהצום עובר יותר מהר כשאתה ישן, הלכתי לקרון וישנתי  כמו תינוק. ויוצאים סיורי בוקר וסיורי טשטוש וסיור בט"ש הכל כרגיל. במטכ"ל כבר תולים מפות ולי לא אומרים. זה לא יאומן. ואני ישן בקרון".

 

עד כאן דבריו של סקל. ואני שכבר שנים רבות מביא את הסיפור הזה ששמעתי באוזני באולם השקם של הגדוד ברפידים לכל מי שרוצה לשמוע, בע"פ, בכתב, במאמרים ובספרים, שומע את הדברים ולא מאמין. הנה מפקד גדוד טנקים בגזרה של מוני, בעל עיטור העוז אומר את הדברים הפשוטים. "אמרו לנו שזה תרגיל מי אני שאתווכח". אני חוזר על הדברים של מוני יומיים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים לא רק כדי לספר בשבחו של מוני אלא גם כדי להנחיל "עד דור אחרון" איך מפקדים צריכים לנהוג, איך מפקדים צריכים להיות נאמנים לדרכם גם אם היא בניגוד לעמדתם של בכירים מהם. אומץ לב אזרחי אני מכנה את התכונה גם אם היא נעשית במסגרת השרות הצבאי.

שנים רבות אחרי המלחמה דברתי עם מוני ובאחת השיחות העזתי לשאול אותו איך החלטת לבד בניגוד גמור לעמדת המח"ט, מפקד האוגדה, אלוף הפיקוד וכל המטה הכללי שזו מלחמה ולא תרגיל. ומוני בצניעותו ובשקט שלו השיב. ירדתי לסיור בקוו, סיור מקדים לפני ירידת הגדוד לקוו התעלה. הרמתי משקפת, ראיתי את כל הצבא המצרי על התעלה, אז מה היה צריך לשאול? כל הצבא המצרי על התעלה, זו מלחמה. כמה פשוט וכמה עצוב שהיה רק איש אחד בסיני שעשה את החיבור המתבקש: אחד ועוד אחד, בלי אולי ובלי כאילו ובלי מורא של מפקדים מעליך.

זה מי שהיה מוני וכמה חסרים אנו מפקדים מסוגו.



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה

 הקמת האתר וניהולו ע"י עפר דרורי