הספד למוני ניצני ע"י אמנון רשף

מלחמה הינה אירוע מכונן, בו נחשף האדם במלואו, ללא כחל ושרק. הכרתי את מוני היכרות שטחית בטרם המלחמה, אולם ניתן היה להכירו היטב בשעות הלחימה. גדוד 79, בפיקודו של מוני, הוכפף לחטיבה 14 ביום הכיפורים אחר הצהריים. באותה יממה, מעת הגעת הגדוד לקו התעלה ועד לפציעתו הקשה של מוני, יצא לי להכירו היטב. מוני פקד על הכוח שעמד לרשותו, תוך גילוי מנהיגות, שליטה וקור רוח. דאגתו הייתה נתונה לחיי חייליו. הזדמן לי להאזין לפני זמן מה לתעבורה ברשת הקשר באותן שעות גורליות, בהן עמדנו מעטים מול רבים, והתרשמתי עמוקות מאותן תכונות. זאב, רמי ועפר תיארו את מנהיגותו של מוני ולכן לא אחזור על דבריהם.

מוני נלחם מלחמה כפולה. הלחימה אחת בחולות סיני ומלחמה נוספת לאחר היפגעותו. פציעתו של מוני הייתה קשה מאד והוא נלחם על השתקמותו בצורה נפלאה. היה זה מאבק קשה, אך לא איש כמוני יירתע.

מוני היה לוחם וחקלאי – מלח הארץ.

לא ניתן לדבר על מוני מבלי לציין את סבלותיו. היו לי שיחות ליליות ארוכות עם מוני בעת משברים קשים – שיחות שלא זה המקום לפרטן. סיפורו של מוני הינו סיפורו של איוב במהדורה ישראלית.

מוני, פקודיך וחבריך לנשק ניצבים עתה ליד קברך הרענן לחלוק לך כבוד אחרון ומביעים את הערכתם למנהיגותך ולאישיותך.

יהי זכרך ברוך!