|
|
שלושים וחמישה ימי זיכרון מאחורי
שלושים וחמש שנים, עמוס, אחי, כבר לא חי
בלבול, תהיות וסימני שאלה
אני מגששת באפלה
נאחזת בכל בדל של מידע ומילה –
היכן וכיצד ומי היה אחרַאי ?
מי הם המפקדים שאמרו לו – אַחֲרי ?
שם בלב המדבר בחולות של סיני.
שנה אחרי שנה
פה ושם נסגרת עוד פינה קטנה.
רוצה לדעת -
מי ראה אותו בפעם האחרונה ?
מה קרה לטנק ?
מדוע נמצא על גדות התעלה ?
והאם בכלל הבין שיצא למלחמה ?
שלושים וחמישה ימי כיפור
רגעים קטנים של בדידות וייאוש
אוהבת את שיר "הרעות"...
|
ערב יום הזיכרון השלושים ושישה
מקבל עבורי משמעות חדשה -
נגעתי בכם, רעיו ומפקדיו
במנהרת הזמן צעדנו יחדיו
בנתיבי הגדוד ולוחמיו.
ליטפתי את החול שכיסה את פניו
חזרתי למקום בו קיפח את חייו
נשמתי את ריחות עשן המלחמה
שמעתי את שאון התותחים בתוך הדממה.
ראיתי את פניכם המצולקות
את עיניכם הנוצצות
את הלהט, הנחישות והגאווה
של אלה שנלחמו באומץ שם בחווה...
הקשבתי לסיפורי העוז והגבורה
סוף סוף מצאתי אתכם,
אחי גיבורי התהילה.
סוף סוף שְבַרתם את קשר השתיקה !
הסכר נפרץ
הלב סוער וגועש
הכול פורץ ושוטף
מֵצִיף, לא ניתֵן עוד להדחיק...
תודה לכל היוזמים והעושים במלאכה
הפכתם אותנו , גדוד 79, למשפחה
תודה לאלה ששומרים על הגחלת
ומשמרים ללא לאות את המורשת.
תודה לאלה שהיו איתי
ביום הזיכרון שלי הפרטי
תודה שלא שכחתם את אחי...
אוהבת.
| |
|
חניתה ילין טנא
אחותו של עמוס טנא ז"ל
שנפל בקרב ביום הכיפורים תשל"ד
על גדות התעלה,
עם גברי ברעם, מיקי שריון ויעקב רפאלי
