הסיפור שלא סופר, סיפורו של מוטי רוזנברגר
|
מוטי רוזנברגר
אכן, כבר עברו 40 שנים, ואכן, כמו שכתב אלי פעם ירון פיק: "...החל רעש הזחלים בלילה ההוא לזמזם באוזני, את הרעש הזה לא ניתן להפסיק...". ואני מוסיף על דבריו: "הרעש אינו פוסק...אלא הולך וגובר. ועם כל יום, כל חודש, כל שנה, נעשה חזק יותר...רועם יותר...מחריש יותר.... מעולם לא חשבתי לכתוב את "הסיפור שלא סופר". תמיד בחרתי להדחיקו. מעולם לא חשתי שהיינו גיבורים, כי בסך הכל היינו נערים, נערים שהבינו שהם מגנים על הבית, על המשפחה. נערים נטולי פוליטיקה, נטולי מלחמות גנרלים. נערים טובים..תמימים... אבל רעש הזחלים אינו פוסק...אלא הולך וגובר...ומצד שני, השקט של החברים שהשארנו שם הולם ודומם..יותר ויותר.. והרעש והשקט אינם מניחים...אינם פוסקים...ולכן הנפש היא זו שעתה החליטה לספר את הסיפור שלא סופר:
מוטי רוזנברגר-הסיפור שלא סופר-ללא 30-10-13.pdf
Anonymous
1. גבורה .
מוטי99
1.1. ממוטי
Anonymous
2. מוטי, היקר !!! מה אומר ומה אספר במקום רוזנברגר רצו להפוך אותך להמבורגר.
הוספת תגובה