הספד למוני ניצני ע"י זאב פרל

זאב פרל 09.10.2012 21:36
הספד למוני ניצני ע"י זאב פרל


הספד למוני ניצני ע"י זאב פרל



מוני מפקדי,

יחד עם רבים העומדים כאן סביב ארונך, זכיתי לשרת תחת פיקודך.

לאחר תקופת חיים סוערת החלטת לעבור הסבה לשריון לצורך המשך שירות והתקדמות בצה"ל. דמותך המורכבת סקרנה אותנו: מושבניק מן הגליל, לוחם נח"ל מוצנח, גיבור קרב המיתלה, מאמן הקצונה הבכירה בצבא קונגו (גם שם לחמת ועוטרת באות הגבורה הקונגולזי), מפקד בית הספר למ"כים 906, מדריך בכיר בבית הספר לקצינים ותפקידים נוספים.

כל זה לא הקל כהוא זה להיקלט במשפחת השריון. לבשת סרבל, הפשלת שרוולים וזחלת לנבכי הטנק בסדנה הגייסית, עברת קורסי מקצועות, קמ"ט וקק"ש כאחד החניכים. כמו כן עברת קורס מ"פים שריון. ידעת שבשריון אין מנהיגות ללא מקצועיות.

עשית את תפקידך ברצינות שאין שנייה לה. דרשת מפקודיך ביצוע מושלם ללא הנחות. תדריכיך אל תוך הלילה היו מבחן ליכולת הסבולת שלנו, המפקדים, ואף פעם לא קיצרת. שאפת שגדוד 79 יהיה הטוב בחטיבה. לקחת את התרעות המלחמה ברצינות. אתה הקשישא שבינינו ידעת מלחמות מהן. כבר ביום שני, 1 באוקטובר 1973 הורדת פקודת כוננות ראשונה. במקביל נמשכו ההכנות לירידה לשגרת קו של שלושה חודשים שאמורה הייתה להתבצע ביום ראשון 7 באוקטובר 1973. הקפדת ללא סוף על השלמת זיווד וציוד, תקינות הטנקים, הכלים והמכשירים. ביום רביעי 3 באוקטובר תוכנן יום חטיבתי, מעין חגיגת סיום העורף וכינוס כל לוחמי החטיבה.

כיוון שגברו הסימנים למלחמה וההתרעות לקראתה, החלטת שניסע מרפידים לביר תמדה, כאשר כל הטנקים והנגמ"שים פרוסים בשטח תחת רשתות הסוואה. ולא עזרו הדיבורים והבקשות - מוני עקשן כפרד. כאשר עברנו בנסיעה באוטובוסים ליד גדוד 195 ראינו פסטורלייה: הטנקים המכלאות כבימי שגרה. מוני רתח.

עברנו את יום הספורט על מסלולי שדה התעופה ביר תמדה בהצלחה רבה וגדוד 79 שלנו ניצח והגיע למקום הראשון. סוף סוף הייתה למוני נחת. למי שלא זוכר, מוני היה אתלט בנעוריו ואף היה אלוף צה"ל בריצה בסדיר.

קינחנו את היום במפגש של כל חיילי החטיבה ליהנות מהמחזמר "אל תקרא לי שחור". המח"ט דן שומרון דיבר על המצב המתוח, ובאותה נשימה הודיע שלמחרת ביום חמישי יהיו יציאות מצומצמות של מפקדים או סגני מפקדים. איזו סתירה לתחושת הכוננות שמוני יצר בגדוד. ואכן יעקב יעבץ הסמג"ד, אלי ששון סמ"פ ח' וחגי תור סמ"פ ו' יצאו בזריזות הביתה. בהגיע צהרי יום הכיפורים יצאנו לקרב בלעדיהם. הם שבו במהירות אור ליום ראשון. לצערנו שלשתם לא שרדו את המלחמה.

היציאה לקרב הייתה חפוזה. עוד לפני שהספיק מוני לחזור מקבוצת הפקודות בטסה עטו עלינו מטוסי האויב. תוך כדי תנועה עברנו לחטיבה 14 בפיקודו של אל"ם אמנון רשף, ובעצם נותקנו מחטיבת האם 401. מוני לא זכה לנהל קרב כאשר כל כוחות הגדוד, שאותו בנה וטיפח, תחת פיקודו. כבר בבוקר פקד על פלוגת החרמ"ש לנוע לגזרה הצפונית תחת פיקוד חטיבה 275. לקראת חשיכה, הועבר רוב פלוגתי, פלוגה ו', תחת פיקוד גדוד 184, לצפון הגזרה המרכזית.

מוני ניהל קרב ארוך, מורכב ורווי נפגעים מול מאמץ הצליחה המצרי, הפעיל ארטילריה מטוסים, והכול מהשטח, כאשר הוא חשוף על טנק בלב האש. מוני הקדיש מאמצים ניכרים לחלץ נפגעים רבים בפלוגה ח', פלוגתו של עמוס ויינטרוב  שנפגע בעצמו, עד הרגע הקשה שבו מוני חטף פגיעה בראשו וצנח.

מוני חי 39 שנים בזכות תושיית הצוות ומקריות הימצאותו של מסוק ששהה באזור ופינה אותו לאחור. אני זוכר את תקופת בית החולים. מוני היה הפצוע הקשה במחלקה הנוירולוגית בסורוקה. זוהר, אהבת נעוריו וכרסה בין שיניה עם מיכאל, עמדה לצידו יום ולילה, וכך גם כל בני משפחתך ובנות הגדוד - אביבה, אורית, כרמלה, מיכל, חיה ותפרח, שבאו ובכו, בכו ובאו שוב.

למרות מצבו של מוני, עם צאתו מבית החולים, הוא יצא למסע קשה מנשוא. למרות מצבו הרפואי הוא החליט לבקר את כול משפחות השכולות של הגדוד. הוא פקד על אורית ברושי להכין המסע ולא ויתר למרות מצבו.

מוני חברי,

אנו המשכנו בחיינו, הקמנו משפחות, פיתחנו קריירות, שרוטים לעד אך לא כמוך. סבלת 39 שנים פיזית ונפשית. רצית הרבה ויכולת מעט. חלמת ולא יכולת להגשים. לא החמצת אף מהמורה, לחמת את מלחמת החיים בידיים כבולות. למרות זאת הגשמת חלום האיכרות במשק והקמת חממת גרברות מפוארת. זכית לִשְׁנוֹת אהבה אינסופית וסוערת עם זוהר עד שכָּלְתָה. הגנת על בנך מיכאל, לא השארת אותו פצוע בשטח עד שכָּלַה. אהבת את תלמה וזכית לאהבה גדושה ממנה עד שלא יכולת עוד.

אנא סלח לנו עם לא היינו עימך לאורך כל מסע חייך.

אהבנו אותך ונאהב אותך לעד, אנו פקודיך, אנשי גדוד 79.

יהי זכרך ברוך.

 

זאב פרל



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה

 הקמת האתר וניהולו ע"י עפר דרורי