הספד למוני ניצני ע"י רמי מתן

הקרב נגמר

מוני ניצני הלך לעולמו.

מוני שסימל עבור כולם נחישות, גבורה, וניצחונות לא עמד בקרב חייו האחרון ונפטר בבית החולים בבוקרו של ה6  באוקטובר 2012, 39 שנה לאחר פציעתו הקשה במלחמת יום הכיפורים.

מי שהיה עבור כולנו מג"ד 79 החל את דרכו בצנחנים והשתתף בקרב הקשה במיתלה במלחמת קדש. בקרב זה חילץ מוני פצועים תחת אש וזכה בעיטור הגבורה  העיטור הגבוה ביותר.

לאחר מסלול ארוך בצנחנים הגיע מוני לשריון כשהוא מבוגר יחסית עם ניסיון רב משל הסובבים אותו.

פגשתי אותו לראשונה בקורס מפי"ם  בשנת 1972 ואנו הצעירים בחבורה חסרי הניסיון למדנו ממנו ומניסיונו  הצבאי העשיר.

בשנת 1972 קיבל את הפיקוד על גדוד השריון 79 לא לפני שעבר הסבה מקצועית ארוכה ויסודי המתאימה לאופיו והקפדתו על כל פרט ופרט.

מוני הכין את הגדוד למלחמה עם המצרים מבלי שהיה ידוע איך ומתי היא תפרוץ, אך כשבוע לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים מוני העריך על פי ניסיונו והבנתו הצבאית ולאחר שסייר בקו התעלה  שאכן ההכנות של המצרים מעידות על מלחמה וזאת בניגוד להערכת  מפקדיו הבכירים ממנו.

מוני לא ויתר  הוא שוחח עם החיילים והסביר להם מה המצב והוציא את הגדוד אל מחוץ למחנה כדי  שלא יפגע מהתקפה אווירית מצרית. ואכן ביום הכיפורים 6 אוקטובר 1973 הפציצו המצרים את מחנה הגדוד ללא כל נפגעים.

הגדוד בפיקודו של מוני שעט מרפידים לתעלה במגמה ברורה ובנחישות לתקף ולמגר את האויב, אך  כידוע לנו האויב הפתיע וחיכה לגדוד בצמתים הראשיים סמוך לתעלה. התפתח קרב קשה בו נפגעו טנקים רבים מפקדים וחיילים רבים נפגעו  ומוני שלט בלחימה ובכוחות כשהוא מפנה פצועים ומנסה לשמר על מסגרת גדודית למרות שנשאר עם מספר טנקים קטן מפלוגה.

בבוקרו של ה 7 לאוקטובר נשאר מוני עם כ-9 טנקים בסמוך לתעלה כשהוא מנהל קרב בלימה עקש וקשה מאד אל מול גלי טנקין וחיילי חיר מצריים שצלחו את התעלה ותקפו.

בשעה שתיים ועשרה ב 7 לאוקטובר 1973 נפגע מוני מרסיס בראשו ופונה לאחור.

על לחימתו בקרב הבלימה קיבל מוני את אות המופת.

כאן מתחיל הקרב הקשה הארוך והמתיש של מוני להמשך חיים נורמאליים כשהוא סובל מפגיעת ראש חמורה מאד.

מוני הפך לחקלאי מגדל ומדריך בענף הגרברות ועשה חייל, אך לכל אורך הדרך הפציעה לוותה אותו והזכירה לו שלא תם הקרב ויש להילחם כל הזמן.

מוני לא ויתר לעצמו וכפי שהיה בצבא לפני הפציעה הוא התאמץ לחם גם אם הלחימה היתה כנגד כל הסיכויים.

לפני כ 5 שנים גייסנו את מוני חזרה לגדוד והוא היה מאושר לפגש את החיילים חבריו ולקחת חלק בפעילות הגדוד.

מוני השתתף בכנס הגדוד ב 2008 ויחד עם תלמה רעייתו השתתף איתנו במסע ארוך וקשה שעשינו לסיני ללכת בנתיבי הקרבות ולספר את הסיפור.

מוני עומד על תעוז נוזל, צופה מרחוק על הגבעה בה עמד ובה נפגע מרסיס אחד ששינה את חייו, מוני עמד והסביר כאילו הוא המגד וכאילו לא נפגע.

בשנים האחרונות התדרדר מצבו ואנו בגדוד ניסינו לעזר ולסייע כמה שיכולנו.

ראינו את תלמה עומדת בגבורה נוכח ההתדרדרות של מוני עד לשבת האחרונה בו לא עמד לו כוחו ומוני החזיר את נשמתו לבורא.

מוני אתה אות ומופת ללוחם קצין וחבר.

יהי זכרך ברוך