על הקשר האישי בין גדוד 87 לגדוד 79

יאיר ליטביץ – נכתב לבקשת עופר דרורי 05.02.2009 08:10
על הקשר האישי בין גדוד 87 לגדוד 79 - גדוד 79 - גדוד 87


על הקשר האישי בין גדוד 87 לגדוד 79 - סיפורו של יאיר ליטביץ איש גדוד 79 וגדוד 87



רקע: שירתי כמ"מ צעיר בגדוד 79 לאחר הסבה מפלס"ר 7 . במלחמת ששת הימים בהיותי מילואימניק צעיר הוצבתי בחטיבת המילואים 401 של אז שכללה גדוד אחד בלבד. במלחמה זאת היינו הפלוגה היחידה שהצטיידה בטנקי  פטון A3 (דיזל ותותח 105 מ"מ). בצהרי היום הראשון בפיתחת רפיח לאחר קרב מוצלח עם טנקי סטלין (הראשון בהיסטוריה) נותק הקשר בינינו לבין מפקדת הגדוד  והמשכנו לנוע עצמאית לכוון שייך זוויד שם הצטרפנו לגדוד 79 בפיקוד אהוד אלעד ז"ל. במבואות אל עריש הגדוד ניסה לאגוף את מתחמי הג'ירדי בחולות ולא הצליח. חיים ארז שהיה הסמג"ד נתן פקודה לחזור לכביש ואנו מפלוגת מאסף הפכנו לפלוגת חוד והובלנו את הפריצה לאל עריש דרך מתחמי הג'ירדי המבוצרים. באל עריש, חיים ביקש ממני להעביר אליו טנק עם צוות ועד היום הוא לא החזיר לי אותו (חיים זוכר זאת היטב...).

פלוגת המילואים במסגרת גדוד 79 הייתה לרוב פלוגת חוד.  שתי מחלקות מהפלוגה יחד עם המ"פ ועם צוות סיור מפלס"ר 7 הגענו ראשונים באמצע הלילה לצומת דיזי (אז צומת איסמעיליה). ליתר דיוק, המ"פ עם מחלקה נשאר מעט מאחור ואני עם המחלקה הגעתי פיזית יחד עם מלקה או שתי מחלקות ג'יפים מהפלס"ר ממש לצומת. עם בוקר נגלתה העיר במלוא הדרה וכיוון שאיש לא סיפר לי שנהיה מול איסמעיליה חשבתי שזאת פטה - מורגנה ואם זכרוני אינו בוגד בי, למען הסר ספק, ביקשתי ממפקד הסיירת (אורי אור) שיזהה לי מה שאני רואה ומכאן תבינו מה הרגשתי בצומת דיזי בטיול כשעמדנו ממש בצומת. במשך הבוקר ירדה ארטילריה על הצומת ובהמשך ירו עלינו מעבר לתעלה לראשונה טילים נגד טנקים מדגם שמל. הפעם הראשונה היה ממש מהפנט, ראיתי אור מבהיק נע לכווני ועד שהספקתי להגיב (לא הבנתי מה זה) הטיל פגע לפני הטנק, והרסיסים התעופפו מעלינו (רסיס קטן נפל על רצפת הצריח).  התעשתי והוריתי לשני המט"קים איך להתחמק כשיורים טילים שתנועתם הייתה איטית בהרבה מהסגרים. הירי נפסק כשהארטילריה שלנו ירתה לכוונם. (הסיפור של ההגעה לצומת במלחמת ששת הימים כחלק ממורשת הגדוד היה אמור להיות מסופר בצומת דיזי אבל לאחר התיאורים הקשים ששמענו בצומת ביקשתי לדלג על הקטע הזה, פשוט לא נראה לי מתאים באותו רגע).

אז לטובת מורשת גדוד 79  - הגדוד הגיע ראשון בששת הימים לתעלה בציר המרכזי.

במלחמת ההתשה שירתי כקצין מילואים באוגדה 252 ובין היתר לקחתי חלק במלחמה קשה זאת במסגרת......כמה טבעי,בגדוד 79 בפיקודו של ינוש בן גל. הימים היו ימי תקריות יומיומיות ובין היתר שהיתי במעוז לקקן כמ"מ טנקים, אז נקרא חובל. תקרית אחת מני רבות זכורה לי היטב. נסענו שני טנקים בפיקודי כ 2 ק"מ מצומת דיזי דרומה וירינו לצידי מצבת החייל האלמוני שם היו בונקרים. חטפנו אש מרגמות 160 מ"מ סמיכה מה שנקרא ארגז אש, סמיך וקטלני. הסתבר שעלינו בדיוק על שטח מטווח כשהמצרים ניסו פשוט לכסות במטחים את כל השטח. התקרית נמשכה זמן קצר כי פרט לסכנת ההיפגעות כל השטח היה מלא באבק ולא ניתן היה לזהות מטרות וירי ולכן מיהרתי לנתק מגע. ממרפסת המלון באיסמעיליה בהסתכלי על המצבה זכרתי היטב את אותה תקרית.

מלחמת יום כיפור – שירתי בגדוד הסיור 87 שלחם לצד גדוד 79 עם התייצבות חלוקת הגזרות לאחר קרבות הבלימה.  בקרב השריון הגדול ב 14 לחודש גדוד הסיור תקף מהאגף הדרומי מכוון כשוף, הגדוד השכן היה גדוד 79  ותוך כדי הקרב הוכפפה פלוגת נריה (לא זוכר את כינויה) לגדוד 87. בליל הפריצה גדוד 79 נע  בעקבות גדוד 87 ובקרבות שהתפתחו בצומת שיק, פלוגה ב של גדוד 87 הועברה תחת פיקוד גדוד 79 ולמעשה לא חזרה יותר לגדוד הסיור שסיים את חייו הקצרים עם בוקר בצומת טרטור לקסיקון.

שרידי גדוד הסיור התחלקו לשניים, הנגמ"שים עם המטה הועברו לגדוד 184 והטנקים בפיקודי עברו איך לא, לגדוד 79. נענו הטנקים והנגמ"שים לכוון לקקן מאזור טרטור אחר הצהריים אני לא זוכר מתי הופרדו הטנקים מהנגמ"שים ואני כן זוכר שראיתי שם או מעט דרומה מלקקן את גדוד 79 מבלי שידעתי  מי הם. אני זוכר שפשוט ניגשתי לטנקים הראשונים שפגשתי (ויש מי שמספר שהובילו אותנו לשם, יכול להיות, לא זוכר) ושאלתי על טנק המפקד עליתי לטנק ופגשתי את נתן בן ארי שהיה הסמג"ד והחליף את מצנע שנפצע. שאלתי אם הוא זקוק לי או אם הוא מסכים שאצטרף אליו. תשובתו הייתה שאני מכפיל לו את הגדוד..... רק להמחיש את מצבת הגדודים. קיבלתי מפת סיריוס מנוילנת (כן, אפילו מפה מאורגנת לא הייתה לי ולא רק לי) כראוי לגדוד סדיר. מי שקיבל אותי וכיוון אותי לחניון המאד מצומצם היה רמי מתן ואז נפגשתי איתו לראשונה. מ"פ צעיר מיוסר וכואב על אובדן חייליו בקרבות הבלימה ובליל הבלהות של הפריצה לתעלה. חמשת הטנקים שהגיעו איתי הפכו לפלוגה ח וכינויה היה חורף. הדבר הראשון שרמי סיפר לי כי אני כבר המ"פ הרביעי של פלוגה ח אחרי שלושה מ"פ שנפלו בקרבות. אחרי ששמעתי את זה גמלה בי החלטה לשנות את אות הקריאה מחורף לחורש. קראו לי חורף עניתי חורש עד שהכינוי השתרש כעבור יום יומיים. המשכנו ללחום במסגרת הגדוד בגדה המזרחית, עברנו למערבית ונעצרנו עם הפסקת האש. ראוי אולי להדגיש כי הגדוד מנה שלוש פלוגות מהן אחת מילואים (ממש כמו במלחמת ששת הימים גם אז היינו פלוגת מילואים שהצטרפה לגדוד) שלא הכירו אחת את השנייה, לא התאמנו ביחד אף פעם, הצוותים ברוב הטנקים לא היו הצוותים המקוריים ואף על פי כן הגדוד לחם כגדוד במסגרת החטיבה, גילה רוח לחימה ומילא את משימותיו כראוי.  פרק זה בלחימת הגדוד בהרכב כפי שהיה מהווה פרק מופת במורשת גדוד 79.

לאחר הפסקת האש נשארנו שלושה חודשים בגדוד 79, "מוניתי" לקצין האימונים של הגדוד, ארגנו מט"ז והתחלנו לאמן חיילים צעירים שזה מקרוב באו.
כשלושה חודשים לאחר הפסקת האש הפרידו את המילואימניקים מהסדירים ועברתי לחטיבת מילואים.

ולסיום, אני מעלה את זכר חברינו מגדודים 87 ו 79 שנפלו באותה מלחמה ארורה - יהי זכרם ברוך!



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה

 הקמת האתר וניהולו ע"י עפר דרורי